בש"א 3548/16 בש"א 3548/16

לפניי בקשות להעברת מקום דיון מבית משפט השלום בתל אביב–יפו לבית משפט השלום בירושלים, בשבע תביעות לשון הרע שהגיש המשיב נגד כל אחד מהמבקשים בנפרד (ת"א 60293-02-16; ת"א 60299-02-16; ת"א 42943-03-16; ת"א 42950-03-16; ת"א 50784-02-16; ת"א 42929-03-16; ת"א 48249-03-16). כפי שעולה מכתבי הטענות, המדובר בתביעות בגין פרסומים שנטען שיש בהם משום הוצאת דיבה שפורסמו על ידי המבקשים ברשת האינטרנט נגד המשיב, על רקע סכסוך שמתנהל בנוגע לזהות חברי עמותת ישיבת "בית אורות" שבירושלים (להלן: הישיבה ). סכסוך זה מתברר בימים אלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרת ה"פ 25362-04-15 (להלן: ההמרצה ), ובמקביל לו מתנהלים תיקים נוספים בעילות של לשון הרע, פינוי מושכר, הטרדה מאיימת ועוד.

המבקשים טוענים כי מירב הזיקות הן למחוז ירושלים מאחר שהסכסוך סובב סביב הישיבה, ששוכנת בירושלים, ומכיוון שההליך העיקרי, ההמרצה, מתבררת בבית המשפט המחוזי בירושלים. עוד טוענים המבקשים כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון לירושלים, וזאת מאחר שהעדים מתגוררים בירושלים, וגם המבקשים עצמם גרים בירושלים או בסביבתה – מולר מצהיר שהוא מתגורר בישיבה; קונפורטי מתגורר במעלה מכמש הקרובה לירושלים; קטן מתגורר במבואות יריחו, ממזרח לירושלים; והמבקשים מלכה, דיין, ברץ וכהן מתגוררים בירושלים. כמו כן נטען כי המשיב עצמו עובד בירושלים. לבסוף נטען כי משיקולי הגינות וצדק יש להיעתר לבקשות, וזאת מאחר שקיום ההליך בתל אביב יקשה על המבקשים לנהל את הגנתם באופן מיטבי, וכי לשיטת המבקשים הגשת התביעה בתל אביב עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט.

המשיב טוען כי לבית משפט השלום בתל אביב נתונה סמכות מקומית לדון בתביעות, משהפרסומים שנטען שיש בהם משום הוצאת דיברה פורסמו ברשת האינטרנט. המשיב מוסיף וטוען כי כל המבקשים מלבד המבקש קטן אינם צד להמרצה, וממילא אין לה כל קשר לתביעות לשון הרע שהוגשו נגד המבקשים. אשר למאזן הנוחות טוען המשיב כי המבקשים לא מפרטים מי הם אותם עדים המתגוררים לטענתם בירושלים. בהקשר זה טוען המשיב כי המבקשים הודו בכתבי הגנתם בפרסומים המיוחסים להם, ומשכך לא יהיה צורך בשמיעת עדים, והדיון צפוי להתמקד בשאלה המשפטית: האם הפרסומים עולים כדי לשון הרע. עוד טוען המשיב כי הוא עצמו מתגורר ביישוב כוכב השחר, שנמצא במרחק דומה מירושלים ומתל אביב; כי המבקשים לא מציינים היכן הם עובדים או לומדים; וביחס למבקש מולר נטען כי ממאגר משרד הפנים ומדף ה"פייסבוק" שלו עולה כי הוא מתגורר ברעננה, ולא בירושלים כפי שהצהיר. לבסוף טוען המשיב כי המרחק בין תל אביב לירושלים אינו רב, ושלא יהיה בכך כדי לפגוע בהגנתם של המבקשים.

דין הבקשה להעברת מקום הדיון להתקבל. כפי שנפסק לא אחת, הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה

של זו ( בש"א 2126/13 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין

(24.3.2013); בש"א 4385/12 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלאטרש (11.6.2012)). לגופו של עניין, הגעתי לידי מסקנה כי מירב הזיקות נתונות למחוז ירושלים. הפרסומים פורסמו בזיקה לסכסוך סביב הישיבה שנמצאת בירושלים, ושם גם מתנהל ההליך העיקרי שבמסגרתו מתברר הסכסוך. בהקשר זה יוער כי על פניו אין ממש בטענת המשיב שלפיה אין קשר בין התביעות נושא החלטה זו לבין ההמרצה רק מן הטעם שמרבית המבקשים אינם צד לה. זאת, שעה שכתבי התביעות שהמשיב עצמו הגיש נגד המבקשים נפתחים בהסבר על אודות הרקע להן, ובתוך כך מצוינת ההמרצה ויתר ההליכים המוזכרים לעיל. משכך נראה לכאורה כי קיימת זיקה הדוקה בין הסכסוך וההליך העיקרי לבין התביעות דנן.

אשר למאזן הנוחות, גם הוא נוטה להעברת מקום הדיון לירושלים. המבקשים כולם, ואין חולק שלכל הפחות שישה מהם, מתגוררים בירושלים או בסביבתה. המשיב לא הכחיש כי הוא עובד בירושלים, והיישוב שבו הוא גר, כוכב השחר, נמצא במרחק מתל אביב שהוא גדול בהרבה ממרחק היישוב מירושלים. אמנם המבקשים לא מפרטים מי הם העדים שבכוונתם לזמן, אולם מן המתואר לעיל עולה כי יש היגיון רב בכך שמרביתם מתגוררים בסביבת ירושלים. בהקשר זה אין בידי לקבל את טענת המשיב כי לא יהיה צורך בשמיעת עדים. זאת, בין היתר, לנוכח טענות הגנה כאלה ואחרות שנטענות בתביעות מסוג זה, שיכול שיהיו בפי המבקשים ושמטבע הדברים מקימות צורך בשמיעת עדים; כך גם אם המבקשים לא הכחישו את עצם פרסום הדברים.

סופו של דבר, הגעתי לכלל מסקנה כי לנוכח הזיקות הרבות של התביעות למחוז ירושלים ולנוכח העובדה שכל הצדדים לתביעות מתגוררים או עובדים בירושלים או בסביבתה, יש להורות על העברת מקום הדיון בכל התביעות שבכותרת החלטה זו לבית משפט השלום בירושלים, וכך אני מורה.