בש"א 3587/00 יהודה מוגרבי נ. מינהל מקרקעי ישראל

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

1.המבקש הקים מספר מבנים בשטח המצוי בתוואי המוביל הארצי והידוע גם כ"מתחם קבר חבקוק". המשיב פתחה בהליכים לסילוק ידו של המבקש מן המקום. ביום 13.5.99 נתן בית משפט השלום בטבריה (כב' סגן הנשיא ר' שפירא) פסק דין של סילוק יד כנגד המבקש. לאחר שקבע כי אין למבקש כל זכות להוסיף ולשהות במקרקעין. עוד חייב בית משפט השלום את המבקש בהוצאות המשיב בסך 5,000 ש"ח. במסגרת הדיון בערעור הגיעו הצדדים להסדר לפיו מחק המבקש את ערעורו והתחייב לפנות את המתחם עד יום 22.3.00. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא י' אברמוביץ, כב' סגן הנשיא מ' בן-דוד וכב' השופט נ' ממן) נתן להסכמת הצדדים תוקף של פסק דין והפחית את סכום ההוצאות שפסק בית משפט השלום ל - 3,000 ש"ח.

2.כשלושה חודשים לאחר מכן הגיש המבקש את הבקשה שבפני. את האיחור בהגשה הוא תולה בנכותו. לטענתו, אם לא תתקבל בקשתו להארכת המועד ייגרם לו נזק בלתי ניתן לתיקון. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו המדובר במסיג גבול נגדו התנהלו ומתנהלים הליכים רבים שבולם הפסיד. פעולותיו גורמות לזיהום מקורות מים. פסק הדין נשוא הבקשה כאן ניתן בהסכמתו וממילא אין לו על מה להלין. נכותו לא מנעה ממנו להסיג גבול ולנהל הליכים רבים. כך שאין בה כדי להצדיק את האיחור הניכר.

3.דין הבקשה להידחות. מלכתחילה לא ברור על מה מבקש המבקש לערער - נוכח הסכמתו למחיקת הערעור לבית המשפט המחוזי. אולם גם לגוף הבקשה שבפני אין בבקשה שבפני כל הסבר (לא כל שכן טעם מיוחד) המצדיק את האיחור הניכר בפניה לבית משפט זה. המבקש הציג אמנם תיעוד רפואי לפיו הוא לוקה בנכות בשיעור 100%. אולם מצב מצער זה אינו חדש ולא היה בו כדי למנוע מן המבקש לבצע את הפעילויות נשוא ההליכים או לנהל בעצמו את ההליכים המשפטיים.

אי לכך, הבקשה להארכת מועד נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 1,500 ש"ח.