החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 3602/09 עו"ד רוזנצוויג יהושע נ. רהיטי צרעה בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין בע"א 7665/07. נקבע כי המועד נמנה מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, וכי תקלת תקשורת ומצב בריאותי שלא הוכח אינם מהווים טעם מיוחד. עוד נקבע כי לא הוכחו סיכויי ההליך לפי סעיף 30 לחוק בתי המשפט, והמבקש חויב בהוצאות.

העובדות

המבקש ביקש להאריך את המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין שניתן בערעור אזרחי, שעסק בחיוב בהוצאות אישיות ובהוצאות לאוצר המדינה. המבקש טען כי פסק הדין לא הומצא למשרדו וכי תקלת תקשורת מנעה ממנו להשיגו מאתר האינטרנט של בתי המשפט עד 14.4.09. הבקשה הוגשה לאחר המועד, והמשיבים התנגדו לה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מועד הגשת בקשה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו?
  2. 2.האם קיים טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף?
  3. 3.האם סיכויי ההליך מצדיקים הארכת המועד?

הלכות

  1. 1

    מועד להגשת בקשה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו.

    ״נמנה מיום מתן פסק הדין, ולא מעת המצאתו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    היעדר תקשורת אינטרנט במשרד אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד כאשר ניתן היה להשיג את פסק הדין בדרכים אחרות ובנקל.

    ״היעדרה של תקשורת אינטרנט במשרדו של המבקש אינה יכולה להוות טעם מיוחד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • טעם מיוחד
  • מועד המצאת פסק הדין
  • מתן פסק הדין
  • סיכויי ההליך
  • הוצאות
  • תקשורת אינטרנט

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

3602/09 - א'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המבקשים:

1. עו"ד רוזנצוויג יהושע

2. מצדה חברה להנדסה בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. רהיטי צרעה בע"מ

2. קיבוץ צרעה

3. מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף

החלטה

1.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף. פסק דינו של בית משפט זה בע"א 7665/07 (מפי כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין, השופטת ע' ארבל, השופט ס' ג'ובראן) (להלן: "פסק הדין"), בגינו עומדים המבקשים להגיש עתירה לדיון נוסף, נסב על שאלת חיוב המבקש 1 בהוצאות אישיות לטובת המבקשת 2, וכן בהוצאות לאוצר המדינה. פסק הדין ניתן ביום 25.3.09 והבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף הוגשה ביום 28.4.09. המבקש 1 (להלן: "המבקש") מבקש הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף, "למען הזהירות", עד למועד מתן החלטתו של בית משפט זה בבקשתו לתיקון טעות בפסק הדין שהוגשה ביום 22.4.09.

2.

בבקשתו להארכת מועד, טוען המבקש כי פסק הדין לא הומצא למשרדו על ידי מזכירות בית המשפט, וכי עקב תקלת תקשורת במשרדו לא צלח בידו להשיג את פסק הדין מאתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט. רק ביום 14.4.09 הצליח המבקש להביא לסיומה של התקלה ולהשיג את פסק הדין. על כן, טוען המבקש כי יש למנות את מועד המצאת פסק הדין מיום 14.4.09. כמו כן, טוען המבקש למצב בריאותי ירוד במהלך החודשיים האחרונים שהביא לפגיעה בתפקודו בעבודה, בגינה גם לא הצליח המבקש להגיש את בקשת הארכת המועד בזמן. משיבים 1-2, וכן משיב 3 - מתנגדים כולם לבקשה. לטענתם, אין בבקשתו של המבקש כל "טעם מיוחד" להארכת המועד האמורה. כמו כן, טוענים המשיבים כי סיכויי ההליך הינם נמוכים.

3.

לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות בעלי הדין מסקנתי היא כי דין הבקשה להארכת המועד, להידחות. אין בידי לקבל את טענתו של המבקש כי מועד המצאת פסק הדין ימנה במקרה זה מיום 14.4.09, וזאת משעה שהמועד לצרכי הליך זה של עתירה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק הדין, ולא מעת המצאתו (ראו: בש"א 3632/07 משה קודמן נ' ד"ר לארי פרימונט ואח' (לא פורסם, 26.6.07)). על כן, מדובר באיחור – ואף איחור ניכר שיש להצביע על "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד (תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד- 1984). כלום עמד המבקש בנטל זה? התשובה היא בשלילה. המבקש ידע על מועד מתן פסק הדין שעה שנודע לו עוד טרם מתן פסק הדין על כך שפסק הדין לא יושמע באולם בית המשפט אלא הוא יינתן במועד מסוים וכי באותו מועד, יופיע פסק הדין באתר האינטרנט של בית המשפט. היעדרה של תקשורת אינטרנט במשרדו של המבקש אינה יכולה להוות "טעם מיוחד" לאיחור ניכר בהגשת הבקשה לדיון נוסף משיכול היה המבקש, באמצעים אחרים ובנקל, להשיג את פסק הדין האמור. כך בוודאי בחלוף זמן כה משמעותי. כמו כן, טענותיו של המבקש הנוגעות למצבו הבריאותי אינן מגובות באסמכתא היכולה לאשש חוסר תפקוד המצדיק איחור כפי זה שבמקרה שלפני. גם הטענה לפיה הוגשה בקשה לתיקון פסק הדין אין מספיק טעם המצדיק הארכת המועד. מעבר לכך, גם סיכויי ההליך אינם מצדיקים את הארכת המועד. זאת, שכן לא מצאתי כי פסק הדין נשוא ההליך מקיים ולו לכאורה, איזה מן התנאים הקבועים בדין לצורך קיום דיון נוסף (סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד, 1984). פסק דינו של בית משפט זה בע"א 7665/07 אינו קובע כל הלכה חדשה או קשה ונסב הוא בעיקרו על נסיבותיו הפרטניות של המבקש, ותוך ביקורת על פעולותיו.

4.

הבקשה להארכת מועד נדחית, אפוא.המבקש ישא בשכ"ט המשיבים 1-2 בסך של 1,000 ₪ ובהוצאות המשיבה 3 בסכום זהה. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מיום החלטתי זו ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, א' סיוון תשס"ט

(24.5.2009).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1מועד להגשת בקשה לדיון נוסף נמנה מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו.
  2. 2היעדר תקשורת אינטרנט במשרד אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד כאשר ניתן היה להשיג את פסק הדין בדרכים אחרות ובנקל.