החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 3632/07 משה קודמן נ. ד"ר לארי פרימונט

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף שהוגשה לאחר המועד. נקבע כי המניין מתחיל ביום מתן פסק הדין ולא ביום המצאתו, וכי אי קבלת פסק הדין בדואר אינו טעם מיוחד כשבא כוח הצד הודע מראש על מועד מתן פסק הדין ועל פרסומו באינטרנט. הכלל הוא גישה קפדנית ומצמצמת בהארכת מועדים מסוג זה.

העובדות

המבקש הגיש עתירה לדיון נוסף לאחר שחלפו 15 יום ממועד מתן פסק הדין. בא כוחו הודע מבעוד מועד כי פסק הדין יינתן ללא שימוע ויפורסם באתר בית המשפט. הבקשה להארכת מועד הוגשה לאחר מכן והמשיב 1 התנגד לה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחיל ביום מתן פסק הדין או ביום המצאתו?
  2. 2.האם אי מסירת פסק הדין מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף?

הלכות

  1. 1

    מניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחיל מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, וימי הפגרה נכללים במניין

    ״מנין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחיל מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, בין אם נכחו בעלי הדין כאשר ניתן פסק הדין ובין אם לאו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הכלל הוא כי יש לנקוט גישה קפדנית ומצמצמת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, על מנת למנוע השהיית תוקפו של פסק דין סופי

    ״הכלל הוא, שיש לנקוט בעניין זה גישה קפדנית ומצמצת וזאת על מנת למנוע את השהיית תוקפו של פסק דין סופי״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    אי מסירת פסק הדין אינה טעם מיוחד להארכת מועד כאשר בא כוח הצד הודע מבעוד מועד על מועד מתן פסק הדין ועל פרסומו באתר האינטרנט

    ״איני סבורה שיש לראות בנימוק זה טעם מיוחד שעה שלב"כ המבקש הודע בעוד מועד על כך שפסק הדין לא יושמע באולם בית המשפט״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • הארכת מועד
  • מניין הימים
  • מתן פסק הדין
  • טעם מיוחד
  • פסק דין סופי
  • עתירה לדיון נוסף

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

3632/07 - א'

בפני:

כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ

המבקש:

משה קודמן

נ ג ד

המשיבים:

1. ד"ר לארי פרימונט

2. המוסד לביטוח לאומי

בקשה להארכת מועד להגשת עתירה

החלטה

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית משפט זה בע"א 5586/03 אשר במסגרתו התקבל ערעורו של משיב 1 על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לפיו נקבע כי המשיב 1 התרשל בביצוע השתלת שיער בראשו של המבקש וכי עקב התרשלותו לקה המבקש במחלת הסכיזופרניה. מזכירות בית המשפט הודיע לב"כ המבקש מבעוד מועד כי פסק הדין יינתן ביום 29.3.07 ללא שימוע באולם בית המשפט וכי פסק הדין יופיע ביום זה, החל מהשעה 09:00, באתר בית המשפט באינטרנט. לטענת ב"כ המבקש, פסק הדין הגיע אליו בדואר רשום עם אישור מסירה ביום 16.4.07. הבקשה שלפני הוגשה ביום 25.4.07. בבקשה נטען כי ביום 22.4.07 הוגשה עתירה לדיון נוסף אולם היא לא התקבלה לרישום בשל איחור נטען בהגשתה. לטענת ב"כ המבקש, העתירה הוגשה במועד שכן אין לכלול במניין הימים את פגרת חג הפסח וכן יום שביתה בבתי המשפט (1.4.07). לחילופין, לטענתו, יש להתחיל את ספירת מניין הימים להגשת העתירה רק מיום הגעת פסק הדין למשרדו בדואר רשום. עוד נטען כי ככול שהעתירה אכן הוגשה באיחור, מדובר באיחור קל וכי בשל חשיבות הסוגיה הנדונה ראוי להיעתר לבקשתו למתן ארכה. משיב 1 מתנגד לבקשה. משיב 2 אינו מתנגד לה.

2.

המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הינו 15 יום מעת מתן פסק הדין (תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, תשמ"ד-1984). מנין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחיל מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, בין אם נכחו בעלי הדין כאשר ניתן פסק הדין ובין אם לאו (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, בעריכת ש' לוין, 1995), 874; בש"א 652/00 שפיגל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , תק-על 2000(1), 1029). כמו כן, ימי הפגרה נכללים במניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף. פרק הזמן הקצר, כמו גם מנייתו החל מיום מתן פסק הדין, ולא מיום המצאתו, נובעים מייחודו של ההליך (ראו: בש"א 6206/93 her majesty the queen in right of Canada

נ' ריינהולד , תק-על 93(3), 1481). בנסיבות העניין, משהוגשה העתירה לאחר שחלפו 15 יום מיום מתן פסק הדין, העתירה הוגשה באיחור.

3.

אשר לבקשה למתן ארכה להגשת העתירה לדיון נוסף. הכלל הוא, שיש לנקוט בעניין זה גישה קפדנית ומצמצת וזאת על מנת למנוע את השהיית תוקפו של פסק דין סופי. אכן, עתים הכיר בית המשפט באי מסירת פסק הדין כ"טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף באיחור (ראו: בש"א 205/88, (רע"א 421/87) חברת בלו סקיי קראוון בע "מ נגד מינהל מקרקעי ישראל , פ"ד מב(2) 841;

בש"פ 8150/99 יעקב חביב נ' מ' קרוסופט קורפורשטיין , פ"ד נד(1), 769). אולם איני סבורה שיש לראות בנימוק זה טעם מיוחד שעה שלב"כ המבקש הודע בעוד מועד על כך שפסק הדין לא יושמע באולם בית המשפט אלא הוא יינתן במועד מסוים וכי באותו מועד, החל משעה מסוימת, יופיע פסק הדין באתר האינטרנט של בית המשפט. אוסיף, כי על פני הדברים אף סיכויי ההליך אינם טובים שכן מעיון בפסק הדין נשוא הבקשה לא עולה כי קיימת עילה למתן עתירה לדיון נוסף לפי אמות המידה הקבועות בעניין זה בסעיף 30 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' בתמוז תשס"ז

(26.6.2007).

שושנה ליבוביץ

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (6 תיקים)

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • בש"א 6927/11איתן רוכמן ואח' נ. קיבוץ מעניתפסק-דין
  • בש"א 3602/09עו"ד רוזנצוויג יהושע נ. רהיטי צרעה בע"מהחלטה
  • בש"א 8160/07עזרא חממי נ. אלברט אוחיון ואח'החלטה

הלכות

  1. 1מניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחיל מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, וימי הפגרה נכללים במניין
  2. 2הכלל הוא כי יש לנקוט גישה קפדנית ומצמצמת בבקשות להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף, על מנת למנוע השהיית תוקפו של פסק דין סופי
  3. 3אי מסירת פסק הדין אינה טעם מיוחד להארכת מועד כאשר בא כוח הצד הודע מבעוד מועד על מועד מתן פסק הדין ועל פרסומו באתר האינטרנט