בש"א 3641/16 פלוני נ. פלוני

1.בפניי בקשה למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.3.2016, שניתן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה.

בבקשת הארכה נטען כי "מדובר באיחור קצר בלבד של שלושה ימים מאחר והמועד הסתיים בדיוק שלושה ימים פני [כך במקור] חופשת הפסח ובשל לחץ הזמן לא הספיק להגיש לפני החג". עוד צוין כי הוגשו הליכים ערעוריים נוספים על פסק הדין וכי "יהא זה נכון וצודק לכלול גם את המבקש".

ואולם, בדיקה העלתה כי לאמיתו של דבר הבקשה הוגשה כשבועיים וחצי לאחר שהמועד להגשת ההליך חלף, וניתנה למבקש הזדמנות להבהיר עניין זה. כמו כן, היות והוגשה בקשה לקונית שאינה נתמכת בתצהיר התאפשר למבקש להבהיר איזה "טעם מיוחד" מצדיק מתן ארכה ולתמוך בקשתו בתצהיר ובאסמכתאות.

בהשלמה אותה הגיש המבקש נטען כי האיחור נגרם בשל לחץ עבודה של בא-כוח המבקש ונוכח העובדה שייחודיות הסוגיות שהוכרעו הצדיקו "בדיקה יסודית ומעמיקה". בהשלמה זו לא היה די כיוון שגם היא לא נתמכה בתצהיר וכיוון שהמבקש שב בה על הטענה כי ההליך הוגש באיחור של שלושה ימים בלבד ולא התייחס לנדרש בעניין. ניתנה למבקש הזדמנות נוספת להתייחס לנדרש, ובהשלמה נטען כי אכן נפלה טעות משרדית בתום לב ביחס למניין ימי האיחור.

2.המשיבים 10-7 הותירו את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט ואילו המשיבים 6-1 ו-11 מתנגדים לה. לטענתם הבקשה שהוגשה סתמית ונימוקיה אינם מגלים "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה.

3.לאחר עיון בחומר שבפניי הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כעולה מן האמור לעיל טענת המבקש בדבר איחור של שלושה ימים בהגשת ההליך התבררה כשגויה, כך שהבקשה הוגשה בפועל באיחור של כשבועיים וחצי. לאיחור לא מבוטל זה לא ניתן כל הסבר בבקשה הלקונית שהוגשה תחילה, אך בנסיבות העניין ובפרט נוכח הטענה כי הוגשו הליכים ערעוריים נוספים הנסבים על פסק-הדין, מצאתי לאפשר למבקש להשלים בקשתו.

ואולם, גם ההשלמות שהוגשו, פעמיים, אינן מגלות טעם המצדיק מתן ארכה. כפי שצוין, וכעת גם המבקש לא מכחיש זאת, פניית המבקש לבית המשפט נעשתה באיחור לא מבוטל של כשבועיים וחצי. הטענה - הלקונית והנעדרת כל פירוט - בדבר עומס עבודה וכן הטענה בדבר מורכבות הסוגיות שעל הפרק (ואעיר כי בא-כוח המבקש ייצג אותו גם בערכאות קמא) אינן מהווה בנסיבות העניין "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה.

אשר לטענה לפיה יש להיעתר לבקשה נוכח הליכים ערעוריים נוספים הנסבים על פסק הדין. יובהר בהקשר זה כי עצם העובדה שהוגשו הליכים ערעוריים על ידי צדדים אחרים אינה יכולה להקנות למבקש זכות אוטומטית להגיש הליך ערעורי נוסף מטעמו, וכבר הודגש בפסיקה בעניין זה כי -

"הטענה כי ערעור על פסק הדין תלוי ועומד ממילא בפני בית המשפט, ודי בכך כדי להוות טעם מיוחד איננה טענה מבוססת. נדרש תמיד יסוד נוסף לעובדה זו, שיש בו כדי להסביר או לתרץ את האיחור בהגשת הערעור. כל תוצאה אחרת עלולה להוביל למצב בו משהוגש ערעור על ידי אחד מבעלי הדין, יוכלו יתר בעלי הדין להמתין, משיקולים טקטיים או משיקולים אחרים, פרק זמן ככל שיחפצו עד שיוגש ערעור על ידם (בש"א 5398/02 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' בהרב ביטוחים סוכנות לביטוח אלמנטרי (1995) בע"מ (28.8.2002)).

לכך אוסיף כי במקרה דנן אף התבקשה הרחבה של חזית המריבה מעבר לנטען בהליכים הנוספים (שיעור האחריות שהוטל על המבקש), ועוד אציין, להשלמת התמונה, כי ההליכים הערעוריים הנוספים שהוגשו נדחו (רע"א 3089/16 ורע"א 3105/16, החלטה מיום 9.8.2016. ויוער כי ההחלטה הדוחה את ההליכים ניתנה טרם שהבקשה דנן הבשילה להכרעה, וכי בתגובת המשיב 11 מיום 20.9.2016 טען הוא כי עד לאותו מועד המבקש לא המציא לידיו את ההשלמות לבקשה וכי הוא פעל להשגתן מבא-כוח המשיבים 1-6). כמו כן, על פני הדברים ובשים לב גם לקבוע בהחלטה הנזכרת מיום 9.8.2016, סבורני כי סיכויי ההליך אינם תומכים אף הם בהיעתרות לבקשה.

לבסוף, לא למותר לשוב ולהזכיר בענייננו את הכלל לפיו -

"נדרשים בעלי הדין לעמוד במועדים הקבועים בחוק ובתקנות. בכך יש כדי להבטיח את עיקרון סופיות הדיון ואת הגשמתן של היעילות ושל הוודאות המשפטית. זאת ועוד; הקפדה על עמידה במועדים בהליך השיפוטי נחוצה גם נוכח העומס הכבד שמערכת המשפט נתונה תחתיו. חריגה מכללים אלה, עשויה לפגוע בזכויות דיוניות של בעלי הדין ולעיתים אף באינטרס הציבורי כולו" (כב' השופט ס' ג'ובראן בבש"א 2913/13 גולדברג נ' החברה לניהול קרן השתלמות לאקדמאים במקצועות החברה והרוח בע"מ , פסקה 8 (25.6.2013)).

מכל הטעמים המפורטים לעיל הבקשה נדחית.

המבקש ישא בהוצאות המשיבים 1-6 בסך של 1,000 ש"ח, ובהוצאות המשיב 11 בסכום זהה.