בש"א 3755/11 יצחק רביץ נ. יוסף פולק

1.

ביום 2.3.2011 פנה המשיב ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו והגיש בקשה לביצוע שטר נגד המבקש, בגין שקים שעל-פי הטענה נמסרו כבטוחה ולא כובדו. המבקש הגיש התנגדות ללשכת ההוצאה לפועל, והדיון בהתנגדות נקבע בפני בית משפט השלום בתל-אביב-יפו ליום 20.6.2011 (ת"ט 15551-05-11 (שלום - תל-אביב-יפו)).

2.

לשיטת המבקש, יש להורות על העברת מקום הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בירושלים, שכן שני הצדדים להליך מתגוררים בביתר-עילית הסמוכה לירושלים, שם התרחשו האירועים העסקיים נשוא ההליך, ושם מתגוררים העדים הרלוונטיים מטעמו. המשיב מתנגד לבקשה. לשיטתו יש לדחות את הבקשה בשל השיהוי בבקשתה, שכן המבקש לא העלה טענתו בעניין הסמכות המקומית בהזדמנות הראשונה – המועד בו הגיש התנגדותו לביצוע השטר. כן נטען כי יש לדחות את הבקשה משלא צורף לה תצהיר, ובהישען על טעמי סמכות מקומית; שכן המקום בו בוצעה ההלוואה הינו בני ברק.

3.

כידוע, השיקול המרכזי בעטיו יטה בית המשפט להורות על העברת מקום דיון בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ"ד – 1984, הינו מאזן הנוחות שבין הצדדים להליך. בנסיבות העניין שלפנינו נראה על-פניו כי אכן מרבית זיקותיו של ההליך הן לאזור ירושלים. עם זאת, וכפי שקבענו פעמים מספר בעבר, בכך לא די, שכן נוכח הקרבה הגיאוגרפית היחסית שבין תל-אביב לירושלים, איני סבורה שהוכח בפניי במידת המובהקות הנדרשת כי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה לטובת קיום הדיון בירושלים (והשוו: בש"א 2863/11 ב.א. חברה למיכון ותוצרת חקלאית בע"מ נ' יוחנן ישראל (לא פורסם, 17.5.2011). במצב דברים זה לא מצאתי למנוע מן המשיב את יתרונו הדיוני בבחירת המקום בו יתברר ההליך, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה. למען הסר ספק יובהר כי אין בהחלטתי זו כדי להביע כל עמדה בשאלת הסמכות המקומית, וההכרעה בסוגיה זו מסורה לבית משפט הדן בהליך גופו.

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.