החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 3763/09 מוסא קוטאל נ. אילנה אורן

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין בתביעה לתגמול בגין פעילות להפשרת קרקעות. נקבע כי אי הבנה בין בעל דין לבא כוחו אינה מהווה בדרך כלל טעם מיוחד, אך בהתקיים הליך ערעור תלוי ועומד באותו עניין די בסיבה סבירה לאיחור. המועד הוארך עד ליום 31.5.2009.

העובדות

המבקש, נתבע בבית המשפט המחוזי, ביקש להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דין שהכיר בזכאות המשיבה לתגמול כספי בגין פעילותה בפרויקט בנייה. הבקשה נסמכה על אי הבנה בין מנהלת חשבונות במשרד בא כוח המבקש לבין אשתו, ועל ערעור תלוי ועומד שהגישו נתבעים אחרים. המשיבה התנגדה לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם אי הבנה בין בעל דין לבין בא כוחו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור?
  2. 2.האם קיומו של הליך תלוי ועומד באותו עניין מאפשר להסתפק בסיבה סבירה לאיחור?

הלכות

  1. 1

    אי הבנה בין בעל דין לבין בא כוחו, כשלעצמה, ספק אם תקים טעם מיוחד להארכת מועד.

    ״אי הבנה בין בעל הדין לבין בא-כוח, ספק אם יש בה, כשלעצמה, כדי להקים "טעם מיוחד" להארכת מועד.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בהתקיים הליך תלוי ועומד באותו עניין ניתן להסתפק בסיבה סבירה לאיחור, גם אם אינה מגיעה כדי טעם מיוחד.

    ״בהתקיים הליך תלוי ועומד ניתן להסתפק כאמור בכך שמבקש הארכה יבסס "סיבה סבירה לאיחור", גם אם היא אינה מגיעה כדי "טעם מיוחד", לשם היעתרות לבקשתו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • סיבה סבירה לאיחור
  • הליך תלוי ועומד
  • ערעור
  • עשיית עושר ולא במשפט
  • הסתמכות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

3763/09 - א'

בפני:

כבוד הרשמת גאולה לוין

המבקש:

מוסא קוטאל

נ ג ד

המשיבה:

אילנה אורן

בקשה להארכת מועד

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

1.

הבקשה נסבה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ד"ר ע' בנימיני) בו הוכרה זכאותה של המשיבה לתגמול כספי מן המבקש ואחרים, על יסוד דיני עשיית עושר ולא במשפט, בגין פעילותה להפשרת קרקעות ולקידום פרויקט בנייה בארסוף. פסק הדין שומע ביום 12.1.2009, בנוכחות באי-כוח בעלי בדין.

הבקשה שלפניי הוגשה ביום 4.5.2009. נטען בה כי בגין אי הבנה בין מנהלת חשבונות במשרד בא כוח המבקש לבין אשת המבקש, בשיחה שהתקיימה בין השתיים לאחר מתן פסק הדין, בא כוח המבקש סבר בטעות שהמבקש הלך לבית עולמו ועל כן לא הזמינו לחתום על ייפוי כוח ולא צירפו לערעור שהוגש ביום 27.2.2009 מטעם נתבעים אחרים שייצג (ע"א 1829/09). על פי הנטען בבקשה, המבקש בן 85, עיוור ובמצב בריאותי קשה. נטען

כי מאז 1997 לא היה קשר בין בא כוח המבקש לבין המבקש. על פי הנטען, רק ביום 24.4.2009 פנה המבקש לבא כוחו, לאחר שקיבל מסמכים מן הלשכה להוצאה לפועל למי מוש פסק דין. המבקש מציין כי קיים ערעור תלוי ועומד בבית משפט זה, אותו הגיש

בא כוח המבקש בשם 39 מערערים נוספים שנתבעו בבית המשפט המחוזי. לדבריו, יהיה מקום לאחד את הדיון בערעורים העוסקים בשאלה משפטית ועובדתית זהה. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה חסרה אסמכתאות מהותיות והיא מעידה על חוסר תום לב מצד המבקש אשר, לדידה, שינה את דעתו בנוגע להצטרפותו כמערער. כן טוענת המשיבה כי סיכויי ההליך אינם גבוהים וכי ההליך התלוי והעומד אינו רלוונטי למבקש. המשיבה מוסיפה וטוענת כי נוצרה מטעמה הסתמכות לאי הגשת הערעור על ידי המבקש.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובחומר המצוי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. הארכת מועד הקבוע בחוק תעשה בהתקיים "טעמים מיוחדים שירשמו" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). ככלל, טעמים מיוחדים קשורים בנסיבות שאינן בשליטת המבקש או בא-כוחו. אי הבנה בין בעל הדין לבין בא-כוח, ספק אם יש בה, כשלעצמה, כדי להקים "טעם מיוחד" להארכת מועד. יחד עם זאת, במקרה דנן מתווספת לאי ההבנה עובדת קיומו של הליך אחר באותו עניין שתלוי ועומד לפני בית משפט זה ומצוי בשלבי דיון ראשונים. במצב זה ניתן להסתפק בקיומה של "סיבה סבירה לאיחור" כדי להצדיק ארכה להגשת ערעור (ראו, בש"א 2124/03 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' כהן (לא פורסם, 19.3.2003); ע"א 7044/93

גורה נ' גורה

(לא פורסם, 13.12.1994)). ריכוך הדרישה ל"טעם מיוחד" נעוץ בכך שכאשר ההליך הנוסף נסב באותו עניין ממש וטרם נדון, הרי שהשיהוי בהגשת ההליך אינו גורם

לעיכוב בעבודת בית המשפט ולעינוי דין לצדדים (ראו, ב"ש 1186/85 איליט בע"מ נ' אלקו חרושת אלקטרו מכנית בע"מ , פ"ד מ(2) 15). יש לזכור כי משנדרש בית המשפט שלערעור לפסק דין של הערכאה הדיונית, פתוחה ממילא כל יריעת ההתדיינות בפניו. אמנם, העובדה כי תלוי ועומד ממילא ערעור על פסק הדין אינה מספקת. קביעה אחרת תוביל למצב בלתי רצוי, לפיו משהוגש ערעור על ידי אחד מבעלי הדין, יוכלו יתר בעלי הדין להמתין, משיקולים טקטיים או אחרים, ככל שיחפצו עד שיוגש ערעור על ידם (ראו, בש"א 5398/02 הפניקס הישראלי חברה לביטוחים בע"מ נ' בהרב ביטוחים סוכנות לביטוחים אלמנטאריים בע"מ (לא פורסם, 28.2.2002)). עם זאת, בהתקיים הליך תלוי ועומד ניתן להסתפק כאמור בכך שמבקש הארכה יבסס "סיבה סבירה לאיחור", גם אם היא אינה מגיעה כדי "טעם מיוחד", לשם היעתרות לבקשתו.

3.

במקרה דנן, הנסיבות שפורטו בבקשה ואשר נתמכו בתצהירים של

המבקש, של בא כוח המבקש ושל מנהלת החשבונות במשרדו של בא כוח המבקש, מקימות סיבה סבירה לאיחור. בהצטרף עובדת קיומו של הליך תלוי ועומד שטרם החל להתברר ובשים לב למשכה הקצר יחסית של הארכה שהתבקשה ולכך שהפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיבה אינו בעוצמה המצדיקה שלילת זכות הערעור מן המבקש, דין הבקשה להתקבל. המועד להגשת ערעור מוארך עד ליום 31.5.2009 ההחלטה תומצא לבעלי הדין ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, א' סיוון תשס"ט

(24.5.2009).

גאולה לוין

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (5 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"א 4672/09נעמי טבוש נ. אילנה אורןהחלטה

הלכות

  1. 1אי הבנה בין בעל דין לבין בא כוחו, כשלעצמה, ספק אם תקים טעם מיוחד להארכת מועד.
  2. 2בהתקיים הליך תלוי ועומד באותו עניין ניתן להסתפק בסיבה סבירה לאיחור, גם אם אינה מגיעה כדי טעם מיוחד.