בש"א 3763/09 מוסא קוטאל נ. אילנה אורן

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

1.

הבקשה נסבה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ד"ר ע' בנימיני) בו הוכרה זכאותה של המשיבה לתגמול כספי מן המבקש ואחרים, על יסוד דיני עשיית עושר ולא במשפט, בגין פעילותה להפשרת קרקעות ולקידום פרויקט בנייה בארסוף. פסק הדין שומע ביום 12.1.2009, בנוכחות באי-כוח בעלי בדין.

הבקשה שלפניי הוגשה ביום 4.5.2009. נטען בה כי בגין אי הבנה בין מנהלת חשבונות במשרד בא כוח המבקש לבין אשת המבקש, בשיחה שהתקיימה בין השתיים לאחר מתן פסק הדין, בא כוח המבקש סבר בטעות שהמבקש הלך לבית עולמו ועל כן לא הזמינו לחתום על ייפוי כוח ולא צירפו לערעור שהוגש ביום 27.2.2009 מטעם נתבעים אחרים שייצג (ע"א 1829/09). על פי הנטען בבקשה, המבקש בן 85, עיוור ובמצב בריאותי קשה. נטען

כי מאז 1997 לא היה קשר בין בא כוח המבקש לבין המבקש. על פי הנטען, רק ביום 24.4.2009 פנה המבקש לבא כוחו, לאחר שקיבל מסמכים מן הלשכה להוצאה לפועל למי מוש פסק דין. המבקש מציין כי קיים ערעור תלוי ועומד בבית משפט זה, אותו הגיש

בא כוח המבקש בשם 39 מערערים נוספים שנתבעו בבית המשפט המחוזי. לדבריו, יהיה מקום לאחד את הדיון בערעורים העוסקים בשאלה משפטית ועובדתית זהה. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה חסרה אסמכתאות מהותיות והיא מעידה על חוסר תום לב מצד המבקש אשר, לדידה, שינה את דעתו בנוגע להצטרפותו כמערער. כן טוענת המשיבה כי סיכויי ההליך אינם גבוהים וכי ההליך התלוי והעומד אינו רלוונטי למבקש. המשיבה מוסיפה וטוענת כי נוצרה מטעמה הסתמכות לאי הגשת הערעור על ידי המבקש.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובחומר המצוי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. הארכת מועד הקבוע בחוק תעשה בהתקיים "טעמים מיוחדים שירשמו" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). ככלל, טעמים מיוחדים קשורים בנסיבות שאינן בשליטת המבקש או בא-כוחו. אי הבנה בין בעל הדין לבין בא-כוח, ספק אם יש בה, כשלעצמה, כדי להקים "טעם מיוחד" להארכת מועד. יחד עם זאת, במקרה דנן מתווספת לאי ההבנה עובדת קיומו של הליך אחר באותו עניין שתלוי ועומד לפני בית משפט זה ומצוי בשלבי דיון ראשונים. במצב זה ניתן להסתפק בקיומה של "סיבה סבירה לאיחור" כדי להצדיק ארכה להגשת ערעור (ראו, בש"א 2124/03 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' כהן (לא פורסם, 19.3.2003); ע"א 7044/93

גורה נ' גורה

(לא פורסם, 13.12.1994)). ריכוך הדרישה ל"טעם מיוחד" נעוץ בכך שכאשר ההליך הנוסף נסב באותו עניין ממש וטרם נדון, הרי שהשיהוי בהגשת ההליך אינו גורם

לעיכוב בעבודת בית המשפט ולעינוי דין לצדדים (ראו, ב"ש 1186/85 איליט בע"מ נ' אלקו חרושת אלקטרו מכנית בע"מ , פ"ד מ(2) 15). יש לזכור כי משנדרש בית המשפט שלערעור לפסק דין של הערכאה הדיונית, פתוחה ממילא כל יריעת ההתדיינות בפניו. אמנם, העובדה כי תלוי ועומד ממילא ערעור על פסק הדין אינה מספקת. קביעה אחרת תוביל למצב בלתי רצוי, לפיו משהוגש ערעור על ידי אחד מבעלי הדין, יוכלו יתר בעלי הדין להמתין, משיקולים טקטיים או אחרים, ככל שיחפצו עד שיוגש ערעור על ידם (ראו, בש"א 5398/02 הפניקס הישראלי חברה לביטוחים בע"מ נ' בהרב ביטוחים סוכנות לביטוחים אלמנטאריים בע"מ (לא פורסם, 28.2.2002)). עם זאת, בהתקיים הליך תלוי ועומד ניתן להסתפק כאמור בכך שמבקש הארכה יבסס "סיבה סבירה לאיחור", גם אם היא אינה מגיעה כדי "טעם מיוחד", לשם היעתרות לבקשתו.

3.

במקרה דנן, הנסיבות שפורטו בבקשה ואשר נתמכו בתצהירים של

המבקש, של בא כוח המבקש ושל מנהלת החשבונות במשרדו של בא כוח המבקש, מקימות סיבה סבירה לאיחור. בהצטרף עובדת קיומו של הליך תלוי ועומד שטרם החל להתברר ובשים לב למשכה הקצר יחסית של הארכה שהתבקשה ולכך שהפגיעה באינטרס ההסתמכות של המשיבה אינו בעוצמה המצדיקה שלילת זכות הערעור מן המבקש, דין הבקשה להתקבל. המועד להגשת ערעור מוארך עד ליום 31.5.2009 ההחלטה תומצא לבעלי הדין ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.