פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
3836/16
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשים:
1.
אלברט מדינה
2. אגד- אג"ש לתחבורה בישראל בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
שירביט חברה לביטוח בע"מ
בקשה להעברת מקום דיון מיום 15.5.2016
בשם המבקשים: עו"ד
עודד סימון
בשם המשיבה: עו"ד
ורד סנדק לויים
החלטה
לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-תא"מ 2795-03-16 מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום בירושלים. המדובר בתביעת שיבוב שהגישה המשיבה נגד המבקשים בגין תאונת דרכים שקרתה בירושלים ביום 16.2.2013. המבקשים טוענים כי מירב הזיקות הן למחוז ירושלים מאחר ששם קרתה התאונה וכן שמאזן הנוחות נוטה לטובת העברת מקום הדיון למחוז ירושלים מכיוון שהעדים הפוטנציאליים מטעם שני הצדדים מתגוררים בירושלים, לרבות השמאי שבחן את הרכב לאחר התאונה. המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה מאחר שלבית משפט השלום בהרצליה נתונה סמכות מקומית לדון בתביעה; מאחר שהטעם להגשת הבקשה היא נוחותו של בא-כוח המבקשים גרידא; וכי קבלת הבקשה תגרום להצפה בבקשות מסוג זה.
דין הבקשה להעברת מקום הדיון להתקבל. כפי שנפסק לא אחת , הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה של זו ( בש"א 2126/13 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין (24.3.2013); בש"א 4385/12 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלאטרש
(11.6.2012)). לגופו של עניין, מטענות המבקשים עולה כי מירב הזיקות נתונות למחוז ירושלים, מאחר ששם אירעה התאונה ושם מתגוררים העדים הרלוונטיים. משהמשיבה לא העלתה טענה כלשהי לסתור זאת – די בכך כדי לקבל את הבקשה. במצב עניינים זה, אף אם הכלל הוא שנוחות באי-כוח הצדדים אינה מהווה כשלעצמה שיקול להכרעה בבקשה להעברת מקום דיון – אך ברור כי אין בכך כדי להצדיק את דחייתה שעה שהשיקולים הרלוונטיים מורים על קבלתה.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת, והדיון ב-תא"מ 2795-03-16 יועבר מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום בירושלים.
ניתנה היום, ט' בסיון
התשע"ו (15.6.2016).
ש
ו פ ט ת