בש"א 4098/16 פלוני נ. פלוני

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.4.2016 אשר הורה על העברת דיון בתביעה אותה הגישו המבקשים נגד המשיבים - בה עתרו לביטול הסדר פשרה - לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

כבר בפתח דברים אציין כי הגם שעל פי כותרת הבקשה הוגשה היא בשם שני המבקשים שבכותרת - אב ובנו - הסתבר כי המבקש 2, בנו של המבקש 1, הגיש הליך ערעורי מטעמו על אותה ההחלטה באמצעות עורך דין (רע"א 4161/16. ראו החלטתי מיום 8.6.2016), כך שלמעשה הבקשה בכל הנוגע למבקש 2 התייתרה ונותרה על הפרק בקשתו של המבקש 1 בלבד.

על פי הנטען בבקשה ובהשלמה אותה הגישו המבקשים, ההחלטה מיום 17.4.2016 לא הומצאה למבקשים בידי בית המשפט והם "השיגו" אותה בעזרת עורך-דין ביום 17.5.2016. בהמשך לכך הגישו המבקשים, ביום 19.5.2016, את הבקשה שבפניי על מנת שיתאפשר להם להגיש הליך ערעורי מטעמם. מעבר לטענה בדבר אי ההמצאה של ההחלטה נטען בבקשה כי נדרשת למבקשים ארכה נוכח כתבי בי-הדין הרבים אותם עליהם להגיש בהליכים שונים המתנהלים בעניינם.

2.המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. לטענתה ההחלטה עליה נסב ההליך הומצאה למבקש 1 "מיידית" ובנוסף נמסרה לבא-כוח המבקשים, עורך הדין גביש, אשר נטל על עצמו את ייצוגם ביום 21.4.2016. המשיבה 1 הוסיפה כי באמצעות אותו עורך דין הגיש המבקש 2 הליך ערעורי על ההחלטה (ולכן אין ממש בטענת המבקש 1 לפיה הוא פועל גם בשם המבקש 2), ונראה כי פיצול ההליכים נועד כדי לעכב את ביצוע החלטות הערכאות קמא. עוד נטען כי סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת אינם מצדיקים מתן ארכה.

המשיבים 2-5 לא הגישו תגובה מטעמם לבקשה.

3.הצדק עם המשיבה 1 כי התנהלות המבקשים מעוררת תהיה.

בשם המבקש 2 הוגש "הליך כפול" - בקשת הארכה דנן אשר הוגשה ביום 19.5.2016 ובכותרתה צוין כי היא מוגשת בידי שני המבקשים (המבקש 1 ב"ייצוג עצמי" והמבקש 2 "בעצמו, וע"י אביו ... באמצעות ייפוי כוח"); והליך ערעורי שהגיש המבקש 2 ביום 24.5.2016 באמצעות עורך הדין יניב גביש (עורך הדין אשר נטל על עצמו את ייצוג המבקשים לאחר מתן ההחלטה).

בהחלטה מיום 8.6.2016 התבקשו המבקשים ליתן הסבר לאמור ובתשובה לכך נטען כי המבקש 1 בחר להגיש הליך ערעורי מפורט יותר מטעמו ואילו המבקש 2 החליט להגיש באמצעות עורך דין "בקשה בסיסית". ואולם, לא ניתן כל הסבר לעובדה שלאחר שהמבקש 2 הגיש את בקשת רשות הערעור מטעמו לא הוגשה הודעה מעדכנת בעניין בהליך זה (אשר כאמור הוגש גם מטעמו), ואם לא די בכך הרי שגם בכתבי טענות שהגיש המבקש 1 לאחר הגשת רע"א 4161/16 הוסיפו שני המבקשים להופיע בכותרת כ"מבקשים". כפל ההליכים הסתבר רק בעקבות העובדה שבקשת המבקש 2 לפטור מעירבון ברע"א 4161/16 הועברה לטיפולי. אעיר כי התנהלות זו של המבקשים אף יכלה לגרום לתקלה בבית המשפט (לוּ למשל בקשת הארכה מטעם המבקש 2 היתה נדחית עת הליך ערעורי מטעמו תלוי ועומד בבית המשפט). התנהלות זו, אליה התייחסה גם המשיבה 1 בתגובה אותה הגישה, מצדיקה לטעמי את חיובם של המבקשים בהוצאות.

4.יחד עם זאת, בנסיבות העניין מצאתי להיעתר לבקשת המבקש 1 למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על ידו.

במערכת "נט המשפט" אין תיעוד לעניין המצאת ההחלטה לידי המבקשים. התיעוד היחיד הוא בדבר צפיה

בהחלטה ביום 25.4.2016 בידי עורך הדין גביש, עורך הדין שכאמור החל לייצג את המבקשים לאחר מועד מתן ההחלטה (הודיע על ייצוג ביום 21.4.2016).

ספק האם יש למנות את הימים הנתונים להגשת ההליך למן מועד הצפיה האמור (ראו והשוו ע"א 3693/15 לנגוצקי נ' רציו חיפושי נפט שותפות מוגבלת (5.11.2015)), אך מכל מקום, גם אם יש למנותם מאותו המועד, יש ליתן משקל בענייננו לשניים: ראשית, הבקשה הוגשה טרם שהמועד להגשת ההליך הערעורי חלף; ושנית, כאמור ביום 24.5.2016 הגיש המבקש 2 בקשת רשות ערעור (ועל כן הבקשה בעניינו למעשה התייתרה). בהתחשב בשני נתונים אלו לא התגבשה הסתמכותם של המשיבים על סופיות ההחלטה (למשקל הניתן לקיומו של הליך ערעורי תלוי ועומד בבחינת בקשה למתן ארכה להגשת הליך ערעורי נוסף על אותה החלטה ראו והשוו למשל: ע"א 8776/08 ר.ו נ' ו.ש , פסק 6 (18.3.2009); בש"א 3742/12 איל חברה להנדסה וחרושת בע"מ נ' סגל

(5.6.2012); בש"א 551/16 זמורה נ' קיסוס (15.04.2016)), וזאת בפרט במקרה כבעניינו בו מבוקש להשיג על אותו עניין ממש (וראו והשוו גם החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 15.7.2016).

5.בנסיבות אלו סבורני כי ראוי להיעתר לבקשה וליתן למבקש 1 ארכה להגשת הליך ערעורי מטעמו, וזאת בכפוף לאמור להלן:

(א) ביום 4.7.2016 הודיע עורך הדין גביש על התפטרותו מייצוג המבקש 2 ברע"א 4161/16 וביום 10.7.2016 הגיש עורך הדין יהושע ננר הודעה על ייצוג שני המבקשים. עורך הדין ננר יגיש, עד ליום 8.8.2016, בקשת רשות ערעור עצמאית מטעם המבקש 1 או לחלופין הודעה על הצטרפות להליך הערעורי התלוי ועומד מטעם המבקש 2.

(ב) המבקש 1 ציין כי הוא מבקש לפטור אותו מתשלום האגרה "או להחשיב את האגרה ששילם [המבקש 2] כמשותפת". יובהר בהקשר זה כי אם המבקש 1 עומד על הגשת הליך ערעורי עצמאי אין באפשרותו להיתלות באגרה ששולמה בהליך אחר. לפיכך אם יגיש המבקש 1 הליך ערעורי עצמאי ואם עומד הוא על בקשתו לפטור מאגרה, עליו להגיש בקשה מסודרת, מנומקת והנתמכת באסמכתאות.

(ג) בקשת המשיב 2 ברע"א 1461/16 לפטור מהפקדת עירבון טרם נדונה (הבקשה לא הושבה לטיפולי). בקשה זו תועבר לטיפול לאחר שיתבהרו הדברים בנוגע להליך הערעורי מטעם המבקש 1. אציין כי אם המבקש 1 מעוניין להצטרף להליך הערעורי התלוי ועומד, נדרש הוא להגיש בקשה משלימה לעניין העירבון הפורשת תשתית עובדתית לעניין מצבו הכספי (ולחלופין תוגש בקשה מתוקנת בשם שני המבקשים).

(ד) המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה 1 בגין התגובה אותה נדרשה להגיש, בין היתר מחמת התנהלותם עליה עמדתי לעיל, בסך של 2,500 ש"ח.

ההחלטה תתויק בתיק השופט ברע"א 4161/16, וככל שיוגש הליך ערעורי נוסף גם בתיק השופט באותו הליך. אם יוגש הליך ערעורי נוסף - יובאו שני ההליכים בפני אותו מותב.