פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1461/16
לפני:
כבוד השופטת א' חיות
המבקשים:
1.
חיים שושן יבוא יצוא ומסחר בע"מ
2. גיא שושן
נ ג ד
המשיבים:
1.
חיים שושן
2. עו"ד אילן חזני
3. הכונס הרשמי מחוז ירושלים
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 4.02.2016 בפש"ר 44299-02-14 שניתנה
על ידי כבוד השופטת עירית כהן
בשם המבקשים: עו"ד
תומר רבינוביץ'
החלטה
1.במסגרת הליך פשיטת רגל המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניינו של המשיב 1 (להלן החייב ) ניתן ביום 11.12.2014 צו עיקול זמני לבקשת המשיב 2, שהינו המנהל המיוחד שמונה לנכסי החייב (להלן: המנהל המיוחד ). העיקול ניתן על סך של 700,000 ש"ח מתוך 1.8 מיליון ש"ח אותם חויבה חברת א.ב.א ויקטורי חברה לניהול אחזקות בע"מ (להלן – חב' ויקטורי ) לשלם למבקשת 1 (להלן: החברה ), וזאת בהליך שהתנהל בין השתיים. העיקול הזמני הוטל במסגרת בקשה למתן הוראות שהגיש המנהל המיוחד אשר התבססה על סעיף 96
לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל ), בה עתר המנהל המיוחד לבטל הענקת מניות בחברה שביצע החייב לבנו בשנת 2003 (להלן: הבקשה למתן הוראות ) וכפועל יוצא מכך טען כי הכספים שעוקלו בעקול זמני כאמור, אמורים להיות מועברים לקופת פשיטת הרגל.
2.ביום 21.1.2016 דחה בית המשפט של פשיטת רגל (השופטת ע' כהן ) בקשה שהגישו המבקשים לביטול העיקול הזמני. בגדר אותה הבקשה טענו המבקשים, בין היתר, כי המנהל המיוחד מנוע מלהעלות טענות ביחס להעברת המניות, בשל התיישנות, שיהוי וחריגה מן המועד שנקבע בסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל (שנתיים) לעניין הענקה בטלה. בהחלטה נוספת מאותו היום נקבע כי הדיון בבקשה למתן הוראות יתקיים ביום 23.3.2016 וביום 3.2.2016 הגישו המבקשים בקשה למתן החלטה בטענות המקדמיות שהעלו כמפורט לעיל, וזאת טרם הדיון בבקשה למתן הוראות. לחלופין עתרו המבקשים כי המנהל המיוחד או הנושה יפקידו בקופת בית המשפט ערובה להוצאת הנסיעה של המבקש 2, בסכום שלא יפחת מ-25,000 ש"ח. בית המשפט דחה בקשה זו בהחלטה מיום 4.2.2016, בקובעו: "אין מקום לפצל את הדיון ולדון תחילה בטענות המקדמיות (ראו והשוו רע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד אינדיג (5.2.07))".
3.כלפי החלטה אחרונה זו מופנית בקשת רשות הערעור שבכותרת. המבקשים שבים על הטענות לדחיית הבקשה למתן הוראות על הסף בשל התיישנותה ובחלוף המועד הקבוע בסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל. עוד נטען כי בהחלטת בית המשפט של פשיטת רגל יש משום הכבדה שלא לצורך על המבקש 2 המתגורר בחו"ל דרך קבע, שכן כפועל יוצא מן ההחלטה יהיה עליו להגיע לדיון בעוד אשר הכרעה בטענותיו המקדמיות יכולה לייתר זאת. לבסוף נטען כי ההחלטה קצרה, לקונית ובלתי מנומקת.
4.דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בתגובה.
המבקשים מלינים על ההחלטה שלא לפצל את הדיון ושלא להעמיד תחילה להכרעה את טענותיהם המקדמיות. בהינתן הוראות סעיף 1(4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, ספק בעיניי אם המבקשים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל ( רע"א 2661/11
לב ארי נ' בי.אין אונליין בע"מ (27.4.2011) (להלן: עניין לב ארי )).
מכל מקום, גם אם אניח לטובת המבקשים כי הצו אינו חל בעניינם, דין הבקשה להידחות גם לגופה. ההחלטה נושא הבקשה דנן עוסקת באופן ניהול ההליך - עניין שבו לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בו, אלא במקרים נדירים וחריגים שהמקרה דנן אינו נמנה עימם ( רע"א 2365/12
וינברג נ' אברהם , פסקה 5 (9.5.2012) והאסמכתאות הנזכרות שם; עניין לב ארי
הנ"ל). למבקש 2 אכן תיגרם הכבדה מסוימת בשל הצורך להגיע לדיון שנקבע בבקשה אך הכבדה זו אינה מגיעה כדי עיוות דין ומכל מקום ניתן לפצות עליה בהוצאות, ככל שתוצאות הדיון בבקשה יצדיקו זאת. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף נוכח הסכמתו של המנהל המיוחד לדחות את הדיון בבקשה למתן הוראות עד למועד הבא שבו יזדמן ממילא המבקש 2 לישראל (סעיף 27 לבקשה) ובהקשר זה לא למותר להזכיר את שנפסק לא אחת והוא כי, ככלל, לבעל-דין אין זכות קנויה שבית המשפט ידון תחילה בטענותיו המקדמיות . המגמה היא לחייב את בעלי הדין לפרוש בפני בית המשפט את מלוא טענותיהם ולהותיר לבית המשפט שיקול דעת רחב האם להקדים דיון בטענה זו או אחרת
(ראו, למשל, רע"א 1678/15 שירותי בריאות כללית נ' עזבון המנוחה אדלר אילנה ז"ל , פסקה 5 (20.4.2015); רע"א 8460/12
יצחקי נ' אלקלעי (31.1.2013); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי
411 (מהדורה שביעית בעריכת שלמה לוין, 1995)).
הבקשה נדחית.
משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ל' באדר א
התשע"ו (10.3.2016).
ש
ו פ ט ת