בש"א 4166/02 מצדה חברה להנדסה בע"מ נ. רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית

בפניי בקשה להארכת מועד לצורך הגשת בקשת רשות לערער.

הבקשה הוגשה ביום 15.5.02. יום זה היה היום האחרון להגשת בקשת הרשות לערער, המופנית כנגד החלטה של בית המשפט המחוזי מיום 15.4.02. בבקשה מסביר בא כוח המבקשת, כי בנו, השוהה בטיול במזרח אסיה, חלה עד כדי שהתעורר צורך לפנותו ולהטיסו לארץ, ומאז יום 10.5.02 היו כל מעייניו של בא כוח המבקשת נתונים לעניין זה, לרבות לצורך סידורים לטיסה לחו"ל (אשר הצורך בה נחסך בסופו של דבר). בבקשה הוסבר, כי בא כוח המבקשת הינו עורך הדין היחיד במשרדו, והוא גם הבעלים והמנהל של החברה המבקשת. במצב זה, נתבקשה ארכה של שבעה ימים. בבקשה צויין, כי פנייה למשיבה, בבקשה כי תסכים לארכה, נדחתה על ידה.

דין הבקשה להתקבל. המועד להגשת בקשת הרשות לערער קבוע בחיקוק. משכך, הארכתו טעונה "טעם מיוחד", כאמור בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. מן החומר שבפניי עולה, כי אירוע בלתי צפוי יצר מצב של נבצרות, אשר מנע מן המבקשת לפנות בבקשת הרשות לערער במועד. זאת ועוד, המשיבה הועמדה מבעוד מועד על הכוונה של המבקשת להגיש בקשת רשות לערער, ולכן לא יכלה לפתח ציפיה, כי בקשת רשות לערער כזו לא תוגש. שילובם של גורמים אלה יוצר, לדעתי, טעם מיוחד, כנדרש, ומצדיק מתן הארכה המבוקשת.

המשיבה טוענת, ואין על כך מחלוקת, כי בינתיים ניתן צו לפירוק החברה המבקשת. לטענת המשיבה, יש בכך לשלול את מעמדה של המבקשת בהליך הנדון, ויש בכך אף כדי לייתר את בקשת הרשות לערער אשר המבקשת מעוניינת להגיש, שכן נשוא בקשת הרשות לערער הינו מועד הדיון בבקשה ליתן צו פירוק. ברם, לטענת המבקשת, אם תתקבל בקשת הרשות לערער, יביא הדבר מניה וביה לביטול צו הפירוק. מכך עולה, לגירסתה, כי קיים אינטרס ממשי מצידה במימוש בקשת הרשות לערער. דומה, כי יש בכך גם כדי להביא לדחיית טענת המשיבה, לפיה אין המבקשת רשאית כלל, משניתן צו לפירוקה, לנקוט בהליך של בקשת הרשות לערער. יוצא, כי אין בטענות המשיבה כדי להדוף את בקשת הארכה שבפניי. עם זאת, יש להעיר כי נוכח מתן הצו לפירוק, מן הראוי שהמבקשת תפעל לצירוף מפרק החברה להליך.

אשר לטענת המשיבה, בדבר השתהות המבקשת בפעולותיה להגשת בקשת רשות לערער, הרי שדומה בעיני כי עניין זה נוגע לגוף בקשת הרשות לערער, ולא להליך שבפניי. מצב הנבצרות הנדון נוצר בסמוך למועד האחרון לנקיטת ההליך. מן החומר שבפניי עולה, כי הוא מנע, בפועל, את נקיטת ההליך. לצורך בקשת הארכה שבפניי, די בכך. גם אם נכונה טענת המשיבה, כי בנסיבות העניין היה על המבקשת לפנות לבית המשפט תוך זמן קצר אחרי קבלת החלטת בית משפט קמא, הרי שלא לי להחליט בעניין זה. תכליתה העיקרית של בקשה להארכת מועד היא להעמיד את בעל הדין באותו מקום בו היה, לעניין המועד האחרון לנקיטת הליך, אלמלא אירע דבר מה אשר מנע את הגשת ההליך במועד. טענתה האמורה של המשיבה אינה מכרסמת בתכלית זו, ואינה יכולה, על כן, להביא לדחיית הבקשה שבפניי.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. נוכח העובדה שבינתיים הוגש בקשת רשות לערער (רע"א 4279/02), פירושה של החלטה זו היא כי ניתן להמשיך בהליכים ברע"א 4279/02. איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.