פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
4166/13 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקש:
גלגביסר שלמה
נ ג ד
המשיבים:
1. משה גלגביסר
2. ישראל גלגביסר
3. משאבות בטון גבעת שמואל
בע"מ
בקשה להארכת מועד
החלטה
1.
בפניי בקשה אשר הוגשה "למען הזהירות" להארכת מועד להגשת בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 7.5.2013. ברקע לבקשה עומדת העובדה שאף שאין חולק כי פסק הדין הומצא לבא-כוח המבקש על ידי מזכירות בית המשפט המחוזי ביום 21.5.2013 (ולכך נמצא אישוש באתר "נט המשפט"), הרי שכעשרה ימים קודם לכן, ביום 12.5.2013, שלח בא-כוח המשיבים לידי בא-כוח המבקש עותק של פסק הדין באמצעות הפקסימיליה. בבקשה נטען כי עותק פסק הדין אשר נשלח על ידי בא-כוח המשיבים היה "באותיות קטנות המכבידות על קריאת פסק-הדין", ועוד נטען כי הכנתה של בקשת רשות הערעור הושלמה אמנם ביום 11.6.2013 אך מזכירתו של בא-כוח המבקש נעדרה מן העבודה מפאת מחלה של בנה, ועל כן לא התאפשר לו להדפיס את הבקשה ולהגישה. המבקש ציין כי משפנה בא-כוחו לבא-כוח המשיבים בעניין הודיע לו זה להפתעתו כי לעמדתו המועד להגשת ההליך חלף.
בתגובה שהגישו טוענים המשיבים כי הבקשה אינה מגלה "טעם מיוחד" למתן ארכה להגשת ההליך. המשיבים מוסיפים כי אם אותיות פסק הדין ששלח בא-כוחם אכן היו קטנות יכול היה בא-כוח המבקש לפנות ולבקש עותק מתוקן, אך לא עשה כן. עוד נטען כי סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת קלושים.
2.
אמנם הצדק עם המשיבים כי מחלת בנה של מזכירתו של בא-כוח המבקש בנסיבות שתוארו לא מצדיקה כשלעצמה הארכת מועד להגשת הליך ערעורי, אך סבורני כי בנסיבות שתוארו כלל לא נדרש המבקש לקבלת ארכה, וכי הבקשה - אשר לכתחילה הוגשה "למען הזהירות" - מיותרת היא.
תקנה 402 סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי "ניתנה ההחלטה שלא בפני המערער או המבקש בלי שהוזמן כאמור, יראו כיום מתן ההחלטה את היום שבו הומצא לו העתק ממנה " [ההדגשה הוספה], ונפסק בהקשר זה כי "כלל ההמצאה כדין הוא, אפוא, הכלל הנוהג והמחייב, ועל פיו חייב בעל דין לכלכל את התנהלותו הדיונית" (ראו בש"א 1788/06 קלינגר נ' זקס , פסקה 6 (13.11.2007)). אמנם במקרים מסוימים "חובת תום הלב הדיונית מחייבת בעל דין לנקיטת צעד דיוני על פי ידיעתו, גם בלא שקיבל המצאה כדין של הפסק", ואז גובר "חריג הידיעה" על "כלל ההמצאה", אך הודגש בפסיקה כי חריג זה מוחל "במצבים חריגים וקיצוניים" בלבד ( שם , פסקה 7. כן ראו רע"א 8467/06 אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ , פסקאות 17-18, 23 (8.7.2010) (להלן: עניין אבו עוקסה )).
עיינתי בטענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי לא הוכח בפניי כי יש מקום לסטות במקרה זה מ"דרך המלך" של "כלל ההמצאה", באשר המשיבים לא הצביעו על קיומן של "נסיבות מיוחדות, העולות כדי חוסר תום לב והשתק בעל דין, המצדיקות סטייה מן הכלל" (רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע''מ , פסקה 14 (8.7.2007)). כך למשל לא הוכח כי המבקש נקט בהליכים כלשהם על בסיס פסק הדין כבר במועד בו נודע לו אודותיו או כי בעקבות מצג שיצר שינו המשיבים את מצבם לרעה, ובנוסף משך התקופה שבין מועד הידיעה למועד ההמצאה כדין הינו קצר (תשעה ימים) כך שאין לומר כי עמידתו של המבקש על "כלל ההמצאה" עולה כדי חוסר תום לב (ראו עניין אבו עוקסה , פסקה 29). עוד יצוין כי נוכח העובדה שכבר ביום 10.6.2013 - יום לפני המועד האחרון להגשת ההליך לשיטתם של המשיבים - פנה בא-כוח המבקש לבא-כוח המשיבים בבקשה כי לא יתנגד להגשת ההליך הערעורי אשר בכוונתו להגיש, הרי שאין בידי המשיבים להעלות טענה כלשהי בדבר הסתמכותם על סופיות פסק-הדין.
אשר על כן, המועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור חל ביום 20.6.2013 (ולא ביום 21.6.2013 כפי שמצוין בבקשה), והמבקש רשאי להגיש את ההליך עד למועד זה מבלי שנדרשת לו ארכה לכך.
המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים, ללא דיחוי , באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, י' בתמוז תשע"ג (18.6.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת