בש"א 4283/09 עיריית פתח תקוה נ. ד"ר יורם ליטוין

1.

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום הדיון מבית משפט השלום בירושלים לאחד מבתי משפט השלום באזור המרכז בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשות. מהסיפא לבקשה, נראה כי המבקשות מעוניינות כי הדיון יתנהל בבית משפט השלום בפתח תקווה.

2.

עניינה של התביעה נשוא ההליך שלפנינו בדרישה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לטענת המשיב בעקבות נפילתו ברחוב בעיר פתח תקווה (להלן: האירוע ). המשיב טוען כי נפילתו נגרמה בשל פגם במדרכה. התביעה הוגשה ביום 10.11.2008. במסגרת כתב ההגנה שהגישו המבקשות - וכטענה מקדמית - ביקשו הן את העברת מקום הדיון מחמת מאזן הנוחות ומחמת מראית פני הצדק וזאת לאור טענתן בדבר חשש למשוא פנים. לאחר קבלת תגובת המשיב לטענות אלו ותגובה נוספת מצד המבקשות, התקבלה ביום 3.5.2009 החלטת השופט כרמי מוסק בבית משפט השלום בירושלים, אשר דחה את הבקשה להעברת מקום הדיון. בהחלטתו ציין השופט מוסק כי בקשה להעברת מקום דיון יש להפנות לנשיאת בית המשפט העליון. מעבר לכך, ציין השופט מוסק כי אין לו הכרות אישית עם המשיב, הגם שהוא התמנה על-ידו כמומחה והעיד בפניו מספר פעמים. בהמשך לכך, הוגשה הבקשה שלפניי.

3.

המבקשות סבורות כי יש להורות על העברת הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה משני טעמים. ראשית, נטען על-ידי המבקשות כי המשיב ממונה לעיתים על-ידי בית משפט השלום בירושלים כעד מומחה בהליכים שונים המתנהלים בפניו ולפיכך, טעמים של מראית פני הצדק וחשש ממשוא פנים מחייבים את העברת הדיון לבית משפט אחר. שנית, נטען על-ידי המבקשות כי אף מאזן הנוחות בין הצדדים קורא להעברת הדיון, בין היתר נוכח העובדה כי מקום התרחשות האירוע הינו בעיר פתח תקווה, שהוא מקום המושב של המשיב, המבקשת 1 ועדיה הפוטנציאליים. בהקשר זה אף נטען כי משרדה הראשי של המבקשת 2 הינו בנתניה. המשיב מתנגד לבקשה. ראשית נטען על-ידו כי דין הבקשה להדחות משלא צורף לה תצהיר כנדרש. מעבר לכך, נטען על-ידי המשיב כי דין הבקשה להדחות בשל השיהוי בו היא לוקה, בשל כך שטענת המבקשות הינה הלכה למעשה טענת פסלות אשר סעיף 78 לחוק בתי המשפט אינו האכסניה המתאימה לבירורה ובשל כך שאף מאזן הנוחות אינו מחייב את העברת מקום הדיון. בהקשר זה האחרון מציין המשיב כי מקום עבודתו הינו בבית החולים "שערי צדק" אשר בירושלים ואף המומחה הרפואי מטעמו עובד בבית החולים ומתגורר בירושלים. מנגד, מוסיף המשיב, לא הניחו המבקשות תשתית עובדתית ומשפטית מספקת להוכחת מאזן הנוחות. בכלל זה, טוען המשיב, לא פרטו המבקשות מי הם העדים האמורים להעיד מטעמן ומה זיקתם לתביעה שהוגשה.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, אף כי על בסיס נימוקי מאזן הנוחות בלבד . כפי שציין המשיב, הבקשה להעברת מקום הדיון בשל היותו עד מומחה הממונה על-ידי בית המשפט הינה הלכה למעשה טענת פסלות המופנית כלפי כל השופטים המכהנים בבית משפט השלום בירושלים. כידוע, בקשה להעברת מקום דיון על-בסיס טענת פסלות בכלל וטענת פסלות כללית בפרט, תוכל להצדיק רק לעיתים רחוקות ביותר העברת מקום דיון בהתאם להוראות סעיף 78 לחוק (ראו למשל: בש"א 2564/08 הרמן נ' בנק המזרחי המאוחד (לא פורסם, 30.3.2008) ; בש"א 1769/09 דב גלבוע נ' דניאל גרטנר

(לא פורסם, 22.3.2009)). בנסיבות העניין שלפנינו איני סבורה כי עלה בידי המבקשות לבסס עילת פסלות כלפי כל שופטי בית משפט השלום בירושלים, כמו גם כלפי השופט מוסק שהבהיר בהחלטתו כי אין לו כל הכרות אישית עם המשיב. מכאן שבטעם זה אין כדי להקים עילה להעברת מקום הדיון. יחד עם זאת, בנסיבות העניין מצאתי כאמור כי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה במובהק להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה וזאת נוכח מקום התרחשות האירוע, מקום מושבם של המשיב והמבקשת 1, וככל הנראה אף של עדיה הפוטנציאליים של המבקשת 1. אציין עוד, כי צודק המשיב בטענתו לפיה היה על המבקשות לצרף לבקשתן תצהיר לתמיכת העובדות בבקשה, כנדרש בהתאם להוראות תקנה 6א(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ברם, בנסיבות העניין, נראה כי לא יכולה להיות מחלוקת של ממש באשר לעיקרי העובדות שעמדו בבסיס החלטתי ולפיכך לא מצאתי לדחות את הבקשה אך בשל העדרו של תצהיר .

5.

אשר על כן, הבקשה להעברת מקום דיון מתקבלת. מכח הסמכות הנתונה לי על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט אני מורה בזאת על העברת מקום הדיון בת.א. 20260/08 (שלום – ירושלים) מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בפתח תקווה.