פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
4415/20
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקש:
דני זילברשלג
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד ליאור דגן - בתפקידו כנאמן להסדר הסופי בתיק הפ
2. גליל מימון
3. אריה מימון
4. הום סטייט יזום ובניה בע"מ
5. כונס הנכסים הרשמי
השגה על החלטת
המזכירות; תשובת המשיב 1 מיום 30.6.2020; תשובת המשיבים 4-2 מיום 1.7.2020
החלטה
1.
ביום 19.3.2020 החליט בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת א' לושי-עבודי ) למחוק את ערעור המבקש על תביעת חוב שהוכרעה על ידי המשיב 1 כנאמן במסגרת הליך של פשיטת רגל (פש"ר 51205-10-19). יצוין כי הערעור נמחק מחמת אי-הפקדת ערובה. ביום 28.6.2020 ניסה המבקש להגיש לבית משפט זה הודעת ערעור בזכות על החלטתו של בית המשפט המחוזי. מזכירות בית המשפט העליון דחתה את ההליך מן המרשם משום שהוגש באיחור. בהשגה שלפניי מלין המבקש על החלטת המזכירות. בהמשך להחלטת כבוד הרשמת ש' עבדיאן 29.6.2020 הגישו המשיב 1 והמשיבים 4-2 את תשובתם להשגה.
2.
לאחר עיון בחומר באתי לכלל מסקנה כי לא נפל פגם בהתנהלות המזכירות.
פסק-הדין ניתן כאמור ביום 19.3.2020, וזאת ימים ספורים לאחר שהוחל במערכת בתי המשפט מצב חירום מיוחד בהתאם לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן: תקנות סדרי דין במצב חירום ). תקנה 4 לתקנות אלה קובעת כי "תקופת תקפה של ההודעה לא תבוא במנין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית המשפט, רשם, רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכה". משמעות תקנה זו היא כי במהלך תוקפן של הודעות שר המשפטים בדבר החלת תקנות סדרי דין במצב חירום, ימי מצב החירום לא יבואו במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או בהחלטות בתי המשפט. התקנה "הקפיאה" אפוא את מירוץ הזמנים להגשת הליכים ערעוריים וכתבי בי-דין עד לתום מצב החירום המיוחד (ראו, בש"א 1223/20 British Airways PLC
נ' עמותת הצלחה – לקידום חברה הוגנת
(16.3.2020)). בפסיקה אף הובהרו המועדים המדויקים שבהם הוחלה תקנה זו בבית המשפט העליון, ולעניין זה נקבע כי תקנה זו הוחלה בבית המשפט העליון מיום 16.3.2020 ועד ליום 10.5.2020 (ולא עד יום 17.5.2020 כפי שציין המבקש) (וראו, בש"פ 2990/20 ברלנד נ' מדינת ישראל , פיסקאות 6-5 (11.5.2020)).
3.
בהתאם לכללים אלה המועד האחרון להגשת הליך ערעורי על ההחלטה (ואין בין הצדדים מחלוקת כי מדובר בערעור בזכות) היה ביום 24.6.2020. ברם, הערעור הוגש ביום 28.6.2020 דהיינו באיחור של ארבעה ימים.
צדקה אפוא המזכירות משדחתה את ההליך מן המרשם מחמת איחור.
4.
שאלה נפרדת היא אם יש הצדקה להאריך את המועד (בדיעבד) להגשת ההליך. לעניין זה נפסק לאחרונה כי טעות שנפלה בחישוב המועדים שבהם הוחלו תקנות סדרי דין במצב חירום מיוחד, עשויה להוות "טעם מיוחד" למתן ארכה להגשת הליך ערעורי (בש"א 3933/20 הוועדה המקומית לתכנון ובניה יזרעאלים נ' עזבון המנוח הלפרין הרמן ז"ל (16.6.2020)). ואולם המבקש לא עתר להארכת מועד, וממילא לא טען כי נפלה "טעות". לא נעלמה מעיניי העובדה כי המשיב 1 והמשיבים 4-2 התייחסו להשגה דנן כאל בקשה להארכת מועד (המשיב 1 הותיר את ההכרעה בסוגיית הארכת המועד לשיקול דעת בית המשפט ואילו המשיבים 4-2 התנגדו למתן הארכה). ואולם חרף האמור, עיון בהשגה עצמה מלמד כי כל כולה מתמקדת ב"טעות" שנפלה לכאורה אצל המזכירות. משלא נפלה כל טעות של המזכירות ברי כי אין מדובר בטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד. יצוין בשולי הדברים כי לא כל טעות של בעל דין שנפלה בחישוב מועדים ב"תקופת הקורונה" מצדיקה הארכת מועד ויש לבחון בהקשר זה שורה של שיקולים (וראו לעניין זה בש"א 3933/20 הנ"ל בפיסקה 7; כן ראו והשוו, בש"מ 4078/20 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (1.7.2020)).
על רקע זה לא ראיתי מקום להאריך את המועד להגשת ההליך במסגרת ההשגה דנן ואולם אין באמור כדי למנוע מהמבקש להגיש בקשה מנומקת להארכת מועד בהתאם לכללים וזאת מבלי להביע כל עמדה לגופו של עניין.
ההשגה נדחית אפוא.
ניתנה
היום, כ"א בתמוז התש"ף (13.7.2020).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם