בש"א 4584/19 אברהם סימון נ. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ סניף אשדוד

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על החלטתו של כבוד השופט י' ליבליין מבית משפט השלום באשדוד מיום 30.6.2019 (ת"א 52768-11-18) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המבקשים.

ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין: המבקשים הגישו תביעה לבית משפט השלום (ת"א 52768-11-18). בפסק דין והחלטה של כבוד השופט ליבליין מיום 1.5.2019, נדחתה התביעה נגד הנתבעים 18-6 והתקבלה בקשה לתיקון כתב התביעה נגד הנתבעים 5-1 (הם המשיבים בבקשה שלפניי). בנוסף, נקבע כי במסגרת הדיון הקבוע לפני בית משפט השלום ליום 30.6.2019 יתקיים דיון בשאלה האם יש מקום להוציא צו חוסם למבקשים. המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ערעור על פסק דין זה (ע"א 53680-06-19).

בדיון שהתקיים לפני השופט ליבליין ביום 30.6.2019 נדחתה בקשת פסלות שהגישו המבקשים וניתנה החלטה על עיכוב שמיעת ההליך עד להכרעה בערעור הפסלות שיוגש.

המבקשים עותרים להארכת המועד להגשת ערעור הפסלות עד ליום 30.8.2019 או עד למתן החלטה בערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי.

לא ראיתי להיעתר לבקשה.

כידוע, ערעור פסלות יש להגיש תוך עשרה ימים, וזאת בשל הצורך בהכרעה מהירה בטענת הפסלות על מנת להסיר במהירות כל צל ועננה הקשורים ביושב בדין ולמנוע שיבוש של הדיון בערכאה הדיונית. משכך, הפסיקה נוהגת במשנה זהירות וצמצום במתן הארכות מועד להגשת ערעורי פסלות (ראו, למשל: בש"א 1635/09 דונבוק נ' מדינת ישראל , פיסקה 2 (3.3.2009); בש"א 5432/18 סוראני נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פיסקה 5 (12.9.2018), וההפניות שם).

בענייננו, אני סבורה כי הבקשה אינה מעלה "טעם מיוחד" למתן הארכת מועד. אין בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על פסק הדין וההחלטה מיום 1.5.2019 כדי להצדיק את הארכת המועד להגשתו של ערעור פסלות על ההחלטה מיום 30.6.2019, ולא מצאתי ממש בטענת המבקשים כי עשויות להינתן החלטות סותרות בהליכים אלה. בנוסף, בזהירות המתבקשת אציין כי על פני הדברים, לאחר שעיינתי בהחלטתו של בית משפט השלום ונוכח המבחנים הקבועים בפסיקה לפסלות שופט, סיכויי הערעור אינם נחזים להיות גבוהים במידה המצדיקה היעתרות לבקשה להארכת מועד.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.