בבית המשפט העליון
בש"א
4605/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערערת:
שרה בן חנן
נ
ג
ד
המשיבים:
1.בנק לאומי / בנק לאומי למשכנתאות
2.עו'ד דן רייזמן
3.עו"ד מיכאל קידר
4.אפרים וענבר עזרא
ערעור על החלטת כב' הרשם ג' שני ברע"א 1962/10
פסק-דין
1.
מונח בפני ערעור על החלטת הרשם ג' שני מיום 26.5.10, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת לפטור מהפקדת עירבון, אך נקבע עירבון מופחת בסך 5,000 ₪ (בש"א 1962/10). המערערת טוענת לסיכויי הליך גבוהים, לקיומם של כספים שהמשיבים חבים לה ואלו יכולים להוות עירבון להבטחת הוצאותיהם וכן כי סיכויי ההליך גבוהים.
2.
מעיון בערעור שלפני וכן בבקשתה המקורית של המערערת לפטור מעירבון עולה כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הרשם המצדיקה התערבות ערכאה זו. אמנם, תמונת מצבה הכלכלי של המערערת אינו נחזה להיות טוב. זאת, הן בשל קיומם של הליכי הוצאה לפועל בהם מצויה המערערת, והן נוכח הכנסותיה. לנתון זה נתן הרשם את ליבו בהחלטתו האמורה, וזאת חרף היעדרה של תמונה מלאה בדבר מצבה הכלכלי של המערערת. בין היתר, המערערת טוענת לקיומם של כספים המצויים אצל המשיבים השונים בשל סיבות שונות. עם זאת, לא הונחה כאמור התשתית הראייתית המתאימה להתבסס על טענות אלו במסגרת הבקשה שהונחה בפני הרשם וספק אם יש לטענות אלו משום הנפקות במסגרת הבקשה לפטור מעירבון דנא. יתרה מזאת, והוא העיקר בענייננו, המערערת לא עמדה בתנאי השני לקיומה של הצדקה במתן פטור מלא מעירבון בהליך זה והוא – קיומם של סיכויי הליך גבוהים. ההליך נסב על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט שלום אשר ניתנה ביום 30.4.06. בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ג' כנפי-שטייניץ בבר"ע 1054/09) ציין בהחלטתו כי מעבר לאיחור הניכר בהגשת הבקשה שלפניו (מעל 3 שנים מעת החלטת בית המשפט השלום), המערערת לא הציגה כל "טעם מיוחד", כהגדרתו בדין, לאיחור כנדרש. ויובהר, כי ההשגה על החלטת בית המשפט המחוזי, מהווה השגה ב"גלגול שלישי" – במובן זה שהעניין כבר נדון פעמיים. הלכה היא שיש מקום להעניק דיון לגופו של עניין ב"גלגול שלישי" רק מצב בו התיק מעורר שאלה ציבורית או כללית חשובה החורגת מעניינם של הצדדים. זה אינו המצב כאן (ראו: רע"א 8592/09 פלוני ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח' (29.10.09)). יודגש, כי נוכח מצבה הכלכלי הנטען של המערערת, קבע הרשם עירבון העומד על צידו הנמוך בהליכים מאין אלו ומשכך יש בהחלטתו משום האיזון הראוי בין השיקולים העומדים בבסיס הדרישה להפקדת עירבון. עוד יובהר כי היה והעירבון יופקד ועמדת המערערת תתקבל או שלא תיפסקנה הוצאות לטובת צד שכנגד, כי אז סכום העירבון יוחזר למפקיד.
3.
נוכח האמור, הערעור נדחה. המערערת רשאית להפקיד העירבון כאמור בסך 5,000 ₪ בתוך 20 יום. בהיעדר הפקדה – יימחק ההליך בלא התראה נוספת. אין צו בהוצאות.
ניתן היום, ז' בתשרי התשע"א (15.9.2010).
ש ו פ ט