בש"א 4621/12 אבשלום גו'רג יפה מעברי נ. מאיר שמש

1.

בית-המשפט לענייני משפחה הורה על פירוק שיתוף בדירה שהמבקש הוא בעל מחצית הזכויות בה, ומתגורר בתוכה. המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד להכרעה בערעור. בהחלטה מיום 9.5.2012 קיבל בית-המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' לבהר-שרון) את הבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת בכפוף להפקדת סך של 10,000 ₪ בקופת בית-המשפט על-חשבון דמי שימוש. לפניי עותר המבקש להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על החלטתו האמורה של בית-המשפט המחוזי.

2.

בדיקה במערכת נט-המשפט העלתה כי החלטת בית-המשפט המחוזי נשלחה לבאת-כוח המבקש בדואר ביום 13.5.2012. הבקשה להארכת מועד שלפניי הוגשה ביום 12.6.2012, ומכאן שהיא הוגשה בתוך תקופת 30 הימים הקבועה בדין להגשתה של בקשת רשות ערעור. בבקשה להארכת מועד נטען כי ייצוג המבקש בבית-המשפט המחוזי הוא מטעם הלשכה לסיוע משפטי, וכי מתבקשת אורכה על-מנת להמתין להכרעה בבקשת המבקש להרחבת המינוי מאת הלשכה לסיוע משפטי לצורך הגשתה של בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה. יוער כי ביום 17.7.2012 הגיש המבקש הודעת עדכון, לפיה ביום 15.7.2012 ניתן כתב המינוי המבוקש.

3.

המשיב, המייצג את עצמו, מתנגד לבקשה להארכת מועד. לטענתו, הסכסוך בין הצדדים נמשך שנים רבות, והעיכוב בהגשת הליכים מטעם המבקש נועד להימנע מתשלום שכר-דירה על-ידו. עוד נטען כי העיכוב בהגשת ההליך פוגע במשיב שכן נמנעת ממנו האפשרות לממש את חלקו בדירה. בנוסף, נטען כי סיכוייו של ההליך הערעורי נמוכים.

4.

לאחר עיון בטענות הצדדים, באתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה להארכת מועד. ככלל, כאשר אדם נזקק לייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי, והוא נתקל במצוקת-מועדים בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכת הסיוע המשפטי לבין מינוי עורך-דין מטעמה, יבחן בית-המשפט את הבקשה להארכת מועד באהדה. כבר נקבע בפסיקתו של בית-משפט זה כי "...כאשר מדובר במבקש דל אמצעים, אשר נזקק לארכה לשם הסדרת ייצוגו המשפטי, הרי שנוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות, האינטרס שלו לקבל סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון, ובכך לבסס את אותו 'טעם מיוחד' הנדרש לצורך הארכת מועד" (בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי (לא פורסם, 1.6.2009); עוד ראו: בש"א 6708/00 אהרן נ' אהרן , פ"ד נד(4) 702 (2000)). ברי כי אין המדובר בכלל אוטומטי, וכי יש להפעיל שיקול-דעת פרטני בכל מקרה לפי נסיבותיו.

5.

במקרה דנן, ראיתי ליתן משקל לכך שהמבקש מיוצג על-ידי הלשכה לסיוע משפטי בבית-המשפט המחוזי, וכי באת-כוחו פנתה ללשכה לסיוע משפטי לצורך הרחבת הייצוג לבית-משפט זה כבר ביום 24.5.2012, קרי- כשבוע וחצי לאחר המצאת ההחלטה. הנה כי כן, המבקש (באמצעות באת-כוחו) פעל בשקידה ראויה על-מנת לקדם את הסדרת הייצוג מטעם הסיוע המשפטי בערכאה זו. לכך יש להוסיף כי הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, כך שלמשיב לא נוצרה ציפייה ממשית לסופיות הדיון. בהתחשב בכל אלה, ראיתי להיעתר לבקשה שלפניי. יחד עם זאת, נוכח טענות המשיב בדבר הנזק הנגרם לו בשל התמשכות ההליכים עם המבקש, אינני רואה להיעתר לבקשתה של באת-כוח המבקש לאורכה בת 21 ימים. בנסיבות העניין, ונוכח הזמן שחלף מאז החלטת בית-המשפט קמא; אך גם בשים לב לפגרת הקיץ; אני רואה להאריך את המועד להגשת ההליך הערעורי ב- 10 ימים (ימי הפגרה במניין). יובהר כי אין בהחלטתי כדי להביע עמדה בדבר סיכוייו של ההליך הערעורי לגופו.

6.

סוף דבר; הבקשה להארכת המועד מתקבלת. המבקש יגיש בקשת רשות ערעור תוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו (ימי הפגרה במניין). המבקש יציין את דבר האורכה בפתח כתב בקשת רשות הערעור, ויצרף עותק מהחלטתי זו אליו. אין צו להוצאות.

ההחלטה תומצא לבאת-כוח המבקש באמצעות הפקסימיליה.