פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
4976/11 - א'
בפני:
כבוד הרשם
גיא שני
המבקשת:
ארז גילה
נ ג ד
המשיבים:
1. מלי גטניו
2. עזבון המנוח ארז עזרא ז"ל
בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע
החלטה
מונחת לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן) מיום 14.4.2011. בהחלטה זו נדחתה בקשה שהגישה המבקשת לביטול פסק-דין הצהרתי (מיום 12.10.2010), שניתן בהיעדר הגנה ואשר קבע כי המבקשת והמשיב 2 הם הבעלים של דירה בעיר חולון (המרצת הפתיחה הוגשה על-ידי המשיבה 1 שחפצה להטיל עיקול על הזכויות בדירה).
אומר כבר עתה, כי המבקשת הייתה מיוצגת בבית המשפט המחוזי על-ידי עורך-הדין דונר, מטעם הלשכה לסיוע משפטי. גם הבקשה להארכת מועד שלפניי (וכן בקשת רשות הערעור גופה, המצורפת להליך שלפניי) הוגשו על-ידי עורך-הדין דונר. הנימוק העיקרי לאיחור בהגשת ההליך הוא הצורך להמתין עד לקבלת כתב מינוי מאת הלשכה לסיוע משפטי, לייצוג בבית משפט זה.
ככלל, כאשר אדם נזקק לייצוג משפטי של הלשכה לסיוע משפטי, והוא נתקל במצוקת-מועדים בשל חלוף הזמן בין הפנייה ללשכה לבין מינוי עורך-דין מטעמה, יבחן בית המשפט את בקשתו להארכת מועד באהדה. "אכן, כאשר מדובר במבקש דל אמצעים, אשר נזקק לארכה לשם הסדרת ייצוגו המשפטי, הרי שנוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות, האינטרס שלו לקבל סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון, ובכך לבסס את אותו 'טעם מיוחד' הנדרש לצורך הארכת מועד" (בש"א 4480/09 טיסו נ' כונס נכסים הרשמי (לא פורסם, 1.6.2009); בש"א 6708/00 אהרן נ' אמנון , פ"ד נד(4) 702 (2000)). יובהר ,
כי לא מדובר בהארכת מועד אוטומטית, אלא כל מקרה נבחן לגופו לאור השיקולים הרלבנטיים בכגון דא (ראו עניין טיסו הנ"ל).
בענייננו, יש להביא בחשבון את העובדה שהמבקשת, כאמור, הייתה מיוצגת על-ידי הלשכה לסיוע משפטי גם בהליך דלמטה, וכי בא-כוחה פנה ללשכה בעניין המשך הייצוג בסמוך לאחר שנמסרה לו החלטת בית המשפט המחוזי. כלומר, ניתן לקבוע שהמבקשת (באמצעות עורך-הדין דונר) פעלה בשקידה סבירה על-מנת לקדם את הסדרת הייצוג. אני מוצא לנכון לציין, כי נראה שאפשר היה, ואף ראוי היה, שבא-כוח המבקשת יפנה לבית משפט זה מייד עם קבלת האישור (ביום 9.6.2011), ולא ימתין פרק זמן נוסף עד שתאושר גם הגשת בקשה לפטור מהפקדת עירבון (ברי כי אין מניעה לבקש, ככל הדרוש, בקשת ארכה לשם הגשת בקשת פטור). עם זאת, איני סבור, בנסיבות העניין, כי יש בכך כדי להצדיק חסימת דרכה של המבקשת לבית-משפט זה. זאת מבלי שראיתי לקבוע מסמרות לעניין סיכויי ההליך לגופו.
הבקשה מתקבלת. בקשת רשות הערעור (והבקשות הנלוות לה) יתקבלו לרישום, ויטופלו כמקובל. בנסיבות, אין צו להוצאות.
המזכירות מתבקשת לתייק החלטה זו בתיק בקשת רשות הערעור שייפתח.
ניתנה היום, י"א בתמוז תשע"א (13.7.2011
(
.
גיא שני
ר ש ם