פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
4982/05 - א'
בפני:
כבוד הרשם עודד שחם
המבקשת:
אלנה קליין לוי
נ ג ד
המשיבה:
שושנה ורדינון
בקשה להארכת מועד ל הגשת בר"ע
החלטה
בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער.
פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 1.4.04, ונתקבל בידי המבקשת ביום 14.4.04. המבקשת הצהירה, כי עם קבלת פסק הדין פנתה בדחיפות ללשכת הסיוע המשפטי. סיוע משפטי אושר ביום 22.5.05. בנסיבות אלה, הוגשה בקשת הארכה שבפני, ביום 25.5.05.
דין הבקשה להתקבל. בפסיקה כבר הוכר דבר קיומו של טעם מיוחד במצב של עיכוב בהסדרת הייצוג מקום בו בעל דין מעוניין בייצוג משפטי, וזכאי לייצוג כזה מאת הלשכה לסיוע משפטי. בנסיבות כאלה צויין בבש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון פ"ד נד(4) 702, כי:
"המבקש קיבל ייעוץ משפטי מלשכה של המדינה. הוא חסר אמצעים. אף לשכה זו אינה ברוכת משאבים (וזה היה מצבה תמיד). מתברר כי חולף זמן ניכר בין הפנייה אל הלשכה לסיוע משפטי לבין הוצאת המינוי של עורך דין על ידיה. במקרה זה, הוצא כתב מינוי לבא כוחו של המבקש רק ביום 11.9.00, לאחר שחלף המועד להגשת הדיון הנוסף. ברור שרק אז נפתחה הדרך לבדיקה ממשית של השאלה. אמנם, העדר ייצוג אינו נחשב לטעם מיוחד להארכת מועד (בש"א 7716/97 ויינשטיין נ' ליברמן, דינים עליון נג 579), אך זאת רק כאשר המבקש אינו מעוניין בייצוג, או אינו זכאי לתמיכה של הלשכה. סתימת הגולל על המבקש במצב דברים זה, כאשר המחדל אינו מחדל שלו, והוא נזקק לתמיכה של הסיוע המשפטי, עלולה גם ליצור הכבדה מיותרת על המבקש במימוש זכות הגישה לבית המשפט, הכבדה שמקורה בדלות אמצעיו."
מן הנסיבות המתוארות עולה כי המבקשת פעלה בשקידה סבירה לקידום עניינה. אישור הסיוע המשפטי התעכב מעבר למועד להגשת ההליך שלא באשמת המבקשת. בנסיבות אלה, באיזון שבין זכותו היסודית של בעל דין לגישה לבתי המשפט – ובכללה הזכות לייצוג משפטי – ובין עניינו של בעל הדין שכנגד שלא להיות מוטרד בהליכים לאחר שחלף המועד לנקיטתם – יד זכותה של המבקשת על העליונה. הדברים אמורים ביתר שאת, נוכח העובדה שהבקשה שבפניי הוגשה תוך פרק זמן קצר ביותר לאחר מתן האישור לייצוג המבקשת על ידי לשכת הסיוע המשפטי.
אשר לטענת המשיבה, המפנה לכך שבאישור הלשכה לסיוע משפטי צויין כי הסיכוי המשפטי של ההליך נמוך, הרי שאין בכך כדי להכריע, נוכח האפשרות שהועלתה, באותו אישור עצמו, לכך שנפל עיוות דין בעניינה של המבקשת. לפיכך, גם מבחינה זו יש הצדקה למתן הארכה.
הבקשה מתקבלת. המבקשת תגיש את בקשת הרשות לערער תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו, ובהם ימי פגרה. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ג' בתמוז תשס"ה (10.7.2005).
עודד
שחם, שופט
ר
ש ם