פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
5275/18 -
א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקש:
בנימין נועם
נ ג ד
המשיבים:
1. האפוטרופוס הכללי
2. שרה נועם
3. יוסף רקח
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 27.6.2018 בע"א 8229/16. לטענת המבקש, הוא קיבל לידיו את פסק הדין לראשונה ביום 8.7.2018, עת הגיע למזכירות בית המשפט. לטענתו, עורך הדין אשר ייצג אותו בערעור "[...] אינו זמין עד תום הפגרה והחגים" (סעיף 3 לבקשה). לפיכך, עותר המבקש לקבלת ארכה להגשת הבקשה לדיון נוסף עד ליום 18.10.2018.
אף שבענייננו בקשת הארכה הוגשה בתוך המועד להגשת הבקשה לדיון נוסף, אין בידי להיעתר לה. זאת, בשים לב למשקלם המצטבר של השיקולים הבאים:
ראשית , הגישה הקפדנית והמצמצמת הנוהגת ביחס לבקשות להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף (למשל, בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני
(13.9.2009) ).
שנית , נוכח המבחנים הנוקשים החלים ביחס לבקשות לדיון נוסף, סיכוייה הלכאוריים של הבקשה אותה מעוניין המבקש להגיש, נמוכים ביותר. ודוק: דיונים נוספים מיועדים לאותם מקרים נדירים ויוצאי דופן שבהם המותב הדן בבקשה סבור כי "[...] ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף" (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). הגישה המקובלת היא שפסק דין הדוחה ערעור לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (כפי שנעשה בפסק הדין בענייננו), אינו קובע הלכה אשר יש בה כדי להקים עילה לקיומו של דיון נוסף (דנ"א 1752/15 מולדר בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה - פרדס חנה כרכור (29.6.2015) והאסמכתאות הנזכרות שם. ערעור על החלטה זו נדחה על ידי כב' השופט נ' הנדל ביום 16.9.2015 בגדר בש"א 4841/15). אכן, הטענות אשר הועלו על ידי המבקש כנגד פסק הדין במסגרת בקשת הארכה, אינן קרובות להצדיק קיומו של דיון נוסף.
שלישית , ובבחינת למעלה מן הצורך, אציין כי מבקשת הארכה אין זה ברור האם, ובאיזה מועד, הומצא פסק הדין לידי בא כוחו של המבקש (והרי המצאה לבא כוח כמוה כהמצאה לבעל הדין עצמו). זאת ועוד, הטענה לפיה בא כוח המבקש "אינו זמין" למשך תקופה של מספר חודשים הועלתה באופן סתמי, ללא הסבר או פירוט.
התוצאה היא כי הבקשה להארכת מועד נדחית. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.
המזכירות תמציא החלטה זו לידי המבקש ללא דיחוי ואף תעדכן אותו טלפונית בדבר תוכנה, תוך עריכת תרשומת מתאימה.
ניתנה
היום, כ"ח בתמוז התשע"ח (11.7.2018).
גלעד לובינסקי זיו, שופט
ר ש ם