בש"א 5405/20 עמיחי כהן נ. טליה בכר פטמן

1.

מהחלטתו של נשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב-יפו, השופט צ' עוזיאל , מיום 21.7.2020 עולה כי בבית משפט השלום בתל אביב-יפו מתנהלות ארבע תביעות לפינוי נכס מסוים ( ת"א (שלום ת"א) 68565-02-19; ת"א (שלום ת"א) 58638-04-19; ת"א (שלום ת"א) 58601-04-19 ות"א (שלום ת"א) 58512-04-19 (להלן יחדיו: ההליכים )). התובעים בהליכים הם חלק מהבעלים של הנכס, וכל אחד מההליכים מופנה כלפי נתבעים שונים וביחס לחלקים שונים בנכס.

טרם פתיחת ההליכים, הגישו התובעים 9-6 בקשה לקביעת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ). בין המשיבים בבקשה היו כל הנתבעים בהליכים למעט הנתבע 2 ב ת"א 58512-04-19 . בהחלטה מיום 18.6.2017 קבעה הנשיאה מ' נאור כי יש להגיש את תביעת הפינוי לבית משפט השלום בתל אביב-יפו ( בש"א 4416/17 ) . בהחלטתה ציינה הנשיאה נאור כי התובעים 9-6 הם "אביו של שופט מכהן בבית משפט השלום במחוז מרכז, המשמש כנאמנו לעניין בעלות חלקית של נכס מקרקעין הנמצא בעיר תל אביב", ו"ילדיו של השופט המחזיקים גם הם בבעלות חלקית של הנכס". עוד צוין בהחלטה כי עמדת התובעים 9-6 הייתה שראוי לברר את ההליך "בבית המשפט המתאים" במחוז תל אביב-יפו, וכי המשיבים בבש"א 4416 /17 ביקשו כי הליך הפינוי יתברר בפני בית משפט השלום בתל אביב-יפו.

במהלך דיון שהתקיים ב ת"א 68565-02-19 ביום 23.10.2019, הודיע בא-כוח התובעים בהליכים כי אחת מבעלי הנכס, שאינה תובעת בהליכים, היא אשתו של שופט המכהן בבית משפט השלום בהרצליה. עקב כך החליט המותב שדן בתיק לפסול את עצמו. בהחלטה מיום 7.11.2019 הורה הנשיא

צ' עוזיאל כי ההליך בת"א 68565-02-19 יוסיף להתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. בהתאם הועבר הליך זה לטיפולו של השופט ע' אלקלעי – אך הלה פסל את עצמו לאור היכרות עם בא כוחה של הנתבעת, ועל כן הועבר ההליך לטיפולה של השופטת ד' קוברסקי . במקביל, שלושת ההליכים הנותרים הועברו לטיפולו של השופט ט' חבקין , ובהמשך הועברו אף הם לטיפולה של השופטת קוברסקי . דא עקא, השופטת קוברסקי פסלה את עצמה מלדון בהליכים לאחר שהתברר כי התובע 4 הוא אחיינה.

לאור כל זאת קבע הנשיא

צ' עוזיאל ,

בהחלט ה מיום 21.7.2020 , כי נוכח הנסיבות החדשות שהתעוררו – קיומם של שלושת ההליכים הנותרים, וכן העובדה שהשופטת קוברסקי פסלה עצמה מלדון בהליכים – ראוי להביא את הסוגיה לפתחו של בית משפט זה פעם נוספת.

2.

בהתאם להחלטתי מיום 5.8.2020, מסרו הצדדים את עמדותיהם כדלקמן: הנתבעים בת"א 58638-04-19 מבקשים כי הליך זה ינוהל בבית משפט במחוז חיפה ; הנתבעים בת"א 58512-04-19 מותירים את הסוגיה לשיקול דעת בית המשפט, אך ככל שיוחלט על העברת ההליכים, בית המשפט המתאים לשיטתם הוא בית משפט השלום בחיפה ; הנתבע בת"א 58601-04-19 סבור כי ראוי שההליכים יתנהלו בבית משפט השלום בירושלים ; והנתבעת בת"א 68565-02-19 סבורה כי אין מקום להעביר את הדיון בהליך זה, וכן כי יש להפריד את הדיון בו מיתר ההליכים. התובעים בהליכים סבורים אף הם כי יש להותירם בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. בהקשר זה מפנים התובעים להוראת סעיף 78(ג) לחוק בתי המשפט, לפיה " בית המשפט שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד ", ומדגישים כי במסגרת בש"א 4416/17 ביקשו הנתבעים שההליך יתברר בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. על כן מציעים התובעים כי ההליכים ינותבו לטיפולו של השופט חבקין "או לכל שופט מתאים אחר באותו בית משפט". לחלופין, ככל שיוחלט על העברת הדיון בהליכים, סבורים התובעים כי בית המשפט המתאים לבירורם הוא זה ש בירושלים .

3.

בנסיבות העניין, ועל אף ש ההליכים עברו עד כה בין מספר לא מבוטל של מותבים, אני סבורה כי מטעמים של מראית פני הצדק יש להעביר את הדיון בהליכים לבית משפט במחוז אחר. בהקשר זה יצוין כי סעיף 78(ג) לחוק בתי המשפט קובע כי בית המשפט שאליו הועבר הליך אינו רשאי להעבירו

בשנית, אולם אין בכך כדי למנוע מבית המשפט העליון לשנות את מקום הדיון בהליך יותר מפעם אחת ככל שמתעוררות נסיבות המצדיקות זאת (וראו בש"פ 994/19 סולמאן נ' מדינת ישראל , פסקה 5 ( 16.8.2020 )).

4.

על

כן , הדיון ב ת"א (שלום ת"א) 68565-02-19, ת"א (שלום ת"א) 58638-04-19, ת"א (שלום ת"א) 58601-04-19 ות"א (שלום ת"א) 58512-04-19 יועבר לבית משפט שלום במחוז ירושלים, בהתאם להחלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז זה. יובהר כי אין בכך כדי להכריע בסוגיית איחוד הדיון בהליכים.