בש"א 5462/09 עו"ד יהונתן בוטח נ. עו"ד שלמה ובר ואח'

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 27.5.09, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לרשות ערעור על החלטת בית-משפט השלום למחוק תביעה שהגיש המבקש מאחר שהוא לא פרע חיוב בהוצאות המשיבים. בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי נקבע כי מאחר ובית-משפט השלום הורה על מחיקת התביעה, הרי ההשגה על כך צריכה היתה להיעשות בדרך של הגשת ערעור בזכות לבית-המשפט המחוזי ולא בדרך של הגשת בקשה לרשות ערעור ולפיכך דינה להידחות. בבקשה שלפניי, שהוגשה ביום 30.6.09,

מתבקשת הארכת המועד להגשת בקשה לרשות ערעור על החלטתו הנ"ל של בית-המשפט המחוזי, עד להכרעה בבקשה לעיון חוזר שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי. המשיבים מתנגדים לבקשה נוכח התנהלותו הדיונית של המבקש כמפורט בתגובותיהם, ונוכח הטענה כי בנסיבות העניין הגשת בקשה לעיון חוזר אינה מהווה "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור.

2.

לאחר שעיינתי במכלול החומר שבתיק, באתי למסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להתקבל, אך תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבים. כידוע, המועד להגשת בקשת רשות ערעור הינו שלושים ימים. מדובר במועד הקבוע בחיקוק, ולפיכך נדרש "טעם מיוחד" על מנת ליתן ארכה להגשתו (תקנה 528 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984; להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). טעמים מיוחדים כאמור נבחנים בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו, לפי מכלול שיקולים ובהם, בין היתר: האם הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; קיומו של "הליך תלוי ועומד" בהתחשב בטיבו של אותו הליך, דרך בירורו ועוצמת הזיקה בינו לבין ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת המועד.

3.

בנסיבות המקרה שלפניי, הטעם היחיד שהציג המבקש לבקשתו להארכת מועד היה כוונתו להגיש בקשה לעיון חוזר על החלטת בית-המשפט המחוזי נשוא ההליך שבכותרת. בנסיבות העניין, החלטת בית-המשפט המחוזי לדחות את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש הינה בגדר פסק-דין, ודומה כי המבקש אינו חולק על כך (השגתו אינה כנגד עצם קביעת בית-המשפט המחוזי כי היה עליו להגיש ערעור, אלא על כך שבית-המשפט המחוזי לא עשה שי מוש בסמכותו לפי תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי ונמנע מלהורות על דיון בבקשת רשות הערעור כבכתב-ערעור). ככלל, הגשת בקשה לעיון חוזר בפסק דין אינה עולה כדי "הליך תלוי ועומד" המקים "טעם מיוחד" להארכת מועד - הן מאחר וקיים ספק גדול לעניין עצם קיומו של הליך שעניינו בקשה לעיון חוזר בפסק דין, הליך שאינו מוכר בסדרי הדין; והן בהתחשב ב נטל הכבד הרובץ על בעל דין המבקש עיון חוזר בהחלטה שיפוטית (השוו: בש"א 5012/01

יעקובוביץ נ' לרנר

(לא פורסם, 11.7.2001)). מכל מקום, סיכוייה של הבקשה לעיון חוזר בנסיבות העניין שלפניי היו מלכתחילה קלושים, והיא אמנם נדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 14.9.09. בנסיבות אלה, הגשת הבקשה לעיון חוזר לא הצדיקה עיכוב בהגשת בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה, והיה על המבקש להגיש את ההליך בתוך 30 הימים הקבועים לכך בדין. מאחר שכך, ואף שמטעמים שיובהרו להלן נעתרתי לבקשה להארכת מועד, ראיתי לחייב את המבקש בהוצאות המשיבים בגין הליך זה.

4.

הטעמים שהובילו אותי בסופו של דבר להיעתר לבקשה שלפניי, נעוצים בשני נימוקים שכוחם מצטבר. ראשית , הבקשה הוגשה לבית-משפט זה ביום 30.6.09. החלטת בית-המשפט המחוזי נשוא ההליך שלפניי ניתנה ביום 27.5.09. בהתחשב בסמיכות הזמנים בין תום מועד 30 הימים מעת מתן החלטתו של בית-המשפט המחוזי ובין מועד הגשת ההליך שבכותרת, ובהתחשב בכך שהמשיבים לא הכחישו את טענת המבקש לפיה החלטת בית-המשפט המחוזי הגיע לידיו רק ביום 11.6.09, הנחת המוצא לדיון שלפניי היא כי הבקשה להארכת מועד הוגשה במסגרת המועד הקבוע בדין להגשת בקשה לרשות ערעור. אשר על כן, נראה כי לא התגבשה אצל המשיבים ציפייה ממשית לסופיות ההתדיינות עם המבקש. בנסיבות אלה, אינטרס ההסתמכות של המשיבים אינו מביא לשלילת הבקשה. שנית , ככל שניתן להבין מהחומר החלקי שהובא לפניי (המבקש לא צירף לבקשתו שלפניי את החלטת בית-משפט השלום), בית-משפט השלום מחק את תביעתו של המבקש כנגד המשיבים בנימוק שהמבקש לא שילם להם הוצאות משפט שנפסקו לחובתו. מטיעוני הצדדים עולה כי המשיבים 1-2 (וככל הנראה גם המשיבים 3-5) אינם חולקים על כך שהמבקש שילם להם את סכום ההוצאות הנדון עובר להחלטת המחיקה, אף כי לטענתם נעשה הדבר באיחור ניכר ובלא שהמבקש עדכן על כך את בית-משפט השלום. אם וככל שכך הם פני הדברים, אין בידי לקבוע כי מדובר בהליך סרק שאינו מגלה שאלות הראויות להתברר.

5.

אשר על כן, הבקשה להארכת מועד מתקבלת. בהתחשב במכלול נסיבות העניין, אני מתנה את מתן האורכה בכך שהמבקש ישלם שכר-טרחת באי-כוחם של המשיבים 1-2 והמשיבים 3-5, בסך של 2,500 כל אחד (5,000 ₪ בסך הכל בצירוף מע"מ כחוק), וזאת תוך 14 ימים מהמצאת החלטה זו. בתוך פרק זמן זה רשאי המבקש להגיש בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה על החלטת בית-המשפט המחוזי מיום 27.5.09. קבלת הבקשה לרשות ערעור לרישום מותנית בהמצאת אישור על-ידי המבקש על ביצוע התשלום כאמור. החלטה זו תתויק בתיק הבר"ע, לכשיפתח.