בש"א 5473/19 למג'ון דונר מסעדות בע"מ נ. ניצן רובינשטיין

1.

כעולה מהבקשה שלפניי, בא כוחו של המשיב, אשר הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית נגד המבקשות, הוא בנה של שופטת המכהנת באותו בית משפט. לטענת המבקשות, בא כוחו של המשיב – כמי שמבקש לייצג גם את הקבוצה בתובענה הייצוגית, ככל שניהולה של זו יאושר – הוא בעל עניין אישי ממשי בהליך בדומה לבעל דין, ועל כן יש מקום להיעתר לבקשה ולהורות על העברת הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר. עוד הן מוסיפות כי העברת הדיון לא תסב נזק לצדדים, שכן הדיון בהליך טרם החל. המבקשות מוסיפות כי הן מותירות לשיקול דעת בית המשפט את השאלה לאיזה בית משפט יש להעביר את הדיון בהליך.

2.

בהתאם להחלטה מיום 21.8.2019, הודיע המשיב כי לטעמו אין להורות על העברת הדיון בהליך לבית משפט אחר. לשיטתו, משמעות קבלת הבקשה היא שחל איסור מוחלט על קיום הליכים משפטיים בעניין תובענות ייצוגיות בפני בית משפט בו מכהן שופט שהוא קרוב משפחתו של עורך הדין המייצג בתיק. המשיב סבור כי כקביעה שכזו אינה עולה בקנה אחד עם החלטות שניתנו בעבר בעניין העברת מקום דיון בהליכים שבהם ייצגו קרובי משפחה מדרגה ראשונה של שופטים, וכי אין באופיו של הליך התובענה הייצוגית בכלל ובאופן חישוב שכר טרחתו של עורך דין המייצג את הקבוצה בהליך שכזה בפרט כדי להצדיק יחס שונה למי שמייצג בהליכים אלה. נטען כי אופן חישוב שכר הטרחה דומה להליכים אחרים דוגמת תביעות נזיקין, וכי טעם נוסף לדחיית הבקשה נעוץ בכך שהחלטה להורות על העברת מקום הדיון תוביל לפגיעה בלתי

מידתית בחופש העיסוק של בא-כוח המשיב.

3.

דין הבקשה להידחות בהעדר הצדקה להורות על העברת מקום הדיון בהליך למחוז שיפוט אחר. העובדה שבא-כוח המשיב הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של שופטת באותו בית משפט אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות כללית כלפי כל שופטי המחוז אשר תצדיק העברת הדיון למחוז שיפוט אחר (ראו: בש"פ 3363/19 מדינת ישראל נ' דוקס , פסקה 2 (10.6.2019)) ואין בעובדה שמדובר בהליך לאישור תובענה ייצוגית כדי לשנות ממסקנה זו. יובהר, כי אין באמור כדי למנוע בחינה פרטנית, על-ידי השופט היושב בדין, האם טיב הקשר הקיים בינו לבין משפחתו של שופט אחר בבית המשפט מצדיק את פסילתו מלדון בתיק כאמור (שם).

הבקשה נדחית. הדיון בת"צ (מחוזי י-ם) 16602-03-19 יוסיף להתנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.