בש"א 5589/20 בר זילפה נ. אברהם (אופירה) אביב

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט העמית א' יעקב ) ברת"ק 14965-02-20 מיום 16.6.2020 (להלן: פסק-הדין ). בפסק-דין זה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על פסק-דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון מיום 26.12.2019 (כבוד הרשמת הבכירה ד' אסטרייכר ).

עיינתי בבקשה ובנימוקיה ולא ראיתי להיעתר לה. פסק-הדין ניתן כאמור ביום 16.6.2020 ואילו בקשת הארכה שלפניי הוגשה אך ביום 9.8.2020, דהיינו באיחור לא מבוטל כלל ועיקר. הטענה המרכזית בבקשה היא כי המבקשת פנתה ללשכה לסיוע משפטי על מנת שזו תייצגה בבית משפט זה אך לטענתה פניותיה לא נענו. ואולם, המבקשת לא צירפה תיעוד לעניין הפנייה ללשכה לסיוע משפטי ולא פורטו התאריכים הרלבנטיים. הנה כי כן, נושא הפנייה לפרקליטות המדינה מצוי בחסר ראייתי משמעותי (ראו והשוו, בש"א 1097/09 קזאנטיני נ' הועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) , פיסקה 2 (2.4.2009)). המבקשת אף לא הסבירה מדוע לא הגישה את בקשת הארכה בתוך פרק הזמן להגשת ההליך משתשובת הסיוע המשפטי לפנייתה הנטענת בוששה מלבוא. עוד יצוין כי גם סיכויי ההליך הלכאוריים שעניינו בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ושראשיתו בבית המשפט לתביעות קטנות אינם נחזים על פני הדברים גבוהים.

הנה כי כן, נוכח העובדה שהבקשה הוגשה באיחור; בשים לב לחסר הראייתי באשר לפנייה ללשכה לסיוע המשפטי; ובהתחשב בסיכוייו הלכאוריים של ההליך – באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית אפוא ומשלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות.