פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
5701/11 - א'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשת:
אמרייב זינאידה
נ ג ד
המשיבים:
1. בנק מזרחי טפחות
2. רמי עו"ד בלומנפלד
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה לדיון נוסף בפסק-דין של בית המשפט העליון בע"א 5417/10. פסק-הדין ניתן ביום 13.6.2011, וזו לשונו:
שמענו את טיעוני הצדדים ואנו מחליטים לדחות את הערעור על-פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. על-פי נימוקיו של בית המשפט קמא, הערעור נדחה איפוא. המערערת תישא בשכר טרחת עו"ד בסכום של 5000 ₪, ובהוצאות משפט.
הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 2.8.2011, כלומר באיחור גדול של למעלה מחודש ימים מהמועד הקבוע בדין (15 ימים מיום מתן פסק-הדין – תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984). אמנם, לבית המשפט מסורה הסמכות להורות על הארכת המועד, אולם לאור מאפייניו המיוחדים של הליך הדיון הנוסף – אשר פותח פתח לליבון נוסף של סוגיה שהוכרעה בפסק-דין של בית המשפט העליון – נקבע כי הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" להארכת מועד תיושם באופן דווקני ונוקשה (ראו למשל בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 13.9.2009)).
בענייננו, לא מצאתי טעם מיוחד כזה. בבקשה נטען כי המבקשת היא חסרת דיור, נעה ונדה בין בנותיה לצורך לינת לילה, ולכן אי אפשר היה ליצור עמה קשר לצורך קבלת אישורה להגיש בקשה להארכת מועד. עוד נטען כי למבקשת הכנסה זעומה וכי בא-כוחה מייצג אותה ללא תמורה. ספק אם הסברים אלה די בהם כדי להצדיק פנייה כה מאוחרת לבית משפט זה, בפרט כשלא הוסבר מדוע לא נוצר קשר עם המבקשת דרך אחת מבנותיה שאצלן היא התגוררה כנטען, ובפרט כשלא ברור מדוע לא נעשתה לכל הפחות פנייה מוקדמת לבית המשפט בבקשה להארכת מועד. כל זאת, על רקע פרק הזמן הקצר שקבוע בדין, והדרישות הקפדניות להארכת מועד כשמדובר בהליך של דיון נוסף.
זאת ועוד, על פני הדברים סיכוייה של הבקשה לדיון נוסף להתקבל נראים קלושים. מדובר כאמור בפסק-דין קצרצר של בית המשפט העליון, שלפיו נדחה ערעורה של המבקשת מנימוקיו של בית המשפט המחוזי. על פני הדברים, לא מדובר באחד מאותם מקרים חריגים ויוצאי-דופן שבהם יש מקום לקיום דיון נוסף לפני הרכב מורחב, בהתאם לתנאים שבסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
הבקשה נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' באב תשע"א (4.8.2011).
גיא שני
ר ש ם