בש"א 5741/15 יוסף חן נ. כונס הנכסים הרשמי

שלושת ההליכים שבכותרת הוגשו על ידי אותו בעל דין, אשר אינו מיוצג ומצוי בהליכי פשיטת רגל (להלן: המבקש ). עיון בתיקים מעלה כי כתבי בי הדין השונים אשר הוגשו דומים עד כדי זהות אחד לשני, ללא תלות בסוג ההליך או במהות הבקשה, וכי הם אינם ברורים די הצורך. בנסיבות אלה ראיתי ליתן החלטה מאוחדת בכלל ההליכים, כדלקמן:

1.

לעניין רע"א 5858/15 : מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט של פשיטת רגל מיום 27.5.2015 ומיום 11.8.2015 (פש"ר 1593-02). בגדר ההליך הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. עיון בבקשת הפטור מעלה כי היא רחוקה מלהניח תשתית עובדתית וראייתית מספקת לעניין מצבו הכלכלי של המבקש, מה גם שסיכוייה של בקשת רשות הערעור אינם נחזים להיות גבוהים. על רקע האמור, איני סבור כי קיימת הצדקה למתן פטור מלא מאגרה ומעירבון כמבוקש. עם זאת, בנסיבות העניין ובשים לב גם להליכי פשיטת הרגל אשר מתנהלים ביחס למבקש, רואה אני להעמיד את העירבון על סכום מתון בסך 1,500 ₪.

האגרה תשולם תוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו, והעירבון יופקד תוך אותו המועד, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.

2.

לעניין בש"א 5741/15 : מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. מן הבקשה גופה לא ניתן להבין מהי ההחלטה (או ההחלטות) אשר ביחס אליה מתבקשת ארכה, ואולם מצורפות לה ארבע החלטות שונות של בית המשפט של פשיטת רגל: מיום 3.3.2015, מיום 26.5.2015, מיום 27.5.2015 ומיום 11.8.2015.

ככל שהבקשה מתייחסת לשתי ההחלטות המאוחרות (מיום 27.5.2015 ומיום 11.8.2015), הרי שהיא התייתרה על רקע הגשת רע"א 5858/15 המופנית כנגד החלטות אלו (בקשת רשות הערעור הוגשה מספר ימים לאחר הגשת הבקשה להארכת מועד). ואילו ככל שהבקשה מתייחסת לשתי ההחלטות המוקדמות (מיום 3.3.2015 ומיום 26.5.2015), הרי שלא ניתן להיעתר לה וזאת מן הטעם שהיא אינה כוללת פירוט כלשהו לגבי מועד המצאתן של ההחלטות לידי המבקש ולגבי הסיבה שבגינה לא הוגשה בקשת רשות הערעור בתוך המועד הקבוע בדין.

על רקע האמור, מורה אני על מחיקתה של הבקשה להארכת מועד. אין בכך כדי למנוע מן המבקש, ככל שיחפוץ בכך, להגיש בקשת ארכה חדשה ומפורטת ביחס לשתי ההחלטות המוקדמות, אשר תכלול את מלוא הנתונים הדרושים ואשר תיתמך בתצהיר ובאסמכתאות מתאימות.

3 .

לעניין בג"ץ 5862/15 : מדובר בעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, ולצידה בקשה לפטור מאגרה. כאמור לעיל, כתב העתירה דומה עד כדי זהות לבקשת רשות הערעור ולבקשה להארכת מועד. על פני הדברים וככל שניתן להבין, נראה כי המבקש מנסה להשיג, במסגרת העתירה, על החלטות אשר ניתנו על ידי בית המשפט של פשיטת רגל. בנסיבות אלה דומה כי ההליך, באופן בו הוגש, אינו מגלה עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. בנוסף, גם בהליך זה לא הונחה תשתית מספקת לעניין מצבו הכלכלי של המבקש.

אשר על כן, הבקשה לפטור מאגרה נדחית. המבקש ישלם את האגרה תוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך ללא צורך בהודעה נוספת.