בש"א 5770/08 ישעיהו בראי נ. י.ר. אחים עזרא חברה לבניין

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור.

1.

ההליך נסוב על פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בראשון לציון, לפיו התקבלה תביעת המשיבה לסילוק ידם של המבקשים מבית מגורים בחולון, תוך חיוב המשיבה בתשלום פיצוי למבקשים בסך 125,000$. בית המשפט המחוזי אימץ את קביעתו של בית משפט השלום כי המבקשים לא הצביעו על זכות שבדין בנכס, למעט עצם ישיבתם ללא רשות משך שנים רבות. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי שיעור הפיצוי שנפסק לטובת המבקשים מקובל עליו, ודחה את טענת המבקשים שיש לפצותם בסכום שיאפשר להם לרכוש דירה מתאימה לגודל המשפחה שלהם.

2.

פסק הדין המחוזי ניתן ביום 22.5.2008 בהעדר הצדדים. הבקשה המקורית להארכת מועד הוגשה ביום 26.6.2008. נמסר בה כי פסק הדין הומצא לבא-כוח המבקשים ביום 29.5.2008 והמבקשים עצמם קיבלו אותו מספר ימים מאוחר יותר. נטען כי בשל פטירת אימו של המבקש 1 (ביום 2.5.2008) ומצבו הבריאותי של אביו נבצר מן המבקשים להגיש את הבקשה לרשות ערעור במועד. לכך התווספו, על פי הנטען, קשיים כלכליים שהקשו על מציאות מקורות כספיים למימון ההליך. המבקשים הוסיפו וטענו כי בא-כוחם קיבל את ייצוגם רק במועד הגשת הבקשה, ועליו ללמוד את התיק ולערוך את הבקשה, דבר המצריך זמן.

3.

בהחלטתי מיום 30.6.2008 התבקשה תגובת המשיבה. בחלוף המועד להגשת תגובה הובא התיק לפניי. ביום 3.8.2008 החלטתי להיעתר לבקשה ולהאריך את המועד להגשת הליך עד ליום 10.8.2008, כפי שביקשו המבקשים. עקב תקלה, בעת מתן ההחלטה לא עמדה לנגד עיני תגובתה של המשיבה. מתברר כי זו צורפה כנספח להעתק נוסף של הבקשה להארכת מועד, שהגישו המבקשים ביום 15.7.2008. כתוצאה מכך היא נעלמה מעיני וההחלטה ניתנה "במעמד צד אחר".

4.

כעת מונחת לפניי בקשה נוספת להארכת מועד מטעם המבקשים, שהוגשה ביום 7.8.2008. מתבקשת בה הארכת מועד עד ליום 1.9.2008. נטען בה כי המועד שצוין בבקשה המקורית כמועד להגשת ההליך היה נכון לנסיבות בעת הגשת הבקשה ונרשם לפי הנחיית מזכירות בית המשפט, שמסרה כי על המבקשים לציין תאריך ספציפי ולא לנסח את הבקשה כבקשת ארכה כללית. נטען כי מאחר שההחלטה הומצאה לבא-כוח המבקשים רק ביום 4.8.2008, חמשת הימים שנותרו לו להכנת ההליך אינם מספיקים, בהתחשב בכך שעליו ללמוד תיק שקיבל בו את הייצוג זה עתה. המשיבה מתנגדת לבקשה, הן בשל סיכויי ההליך הנמוכים והן משום שלא מתקיים "טעם מיוחד" להארכת מועד, ומבקשת עיון מחדש בהחלטה מיום 3.8.08.

5.

לאחר שעיינתי בטענות בעלי הדין ובתיק בכללותו, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לבטל את ההחלטה מיום 3.8.2008 שניתנה במעמד צד אחד, בה הוארך המועד להגשת הליך עד ליום 10.8.2008. עם זאת, אין גם מקום להוסיף ולהאריך את המועד עד ליום 1.9.2008. צודקת המשיבה בטענתה כי לא הונחה תשתית עובדתית לטענות בעניין נבצרות המבקשים מהגשת ההליך במועד עקב מצבם הכלכלי. יש ממש גם בטענתה כי חילופי ייצוג, כשלעצמם, אינם מהווים "טעם מיוחד" להארכת מועד, וכך אף לחץ הזמנים היכול להיווצר עקב כך בהכנת החומר המשפטי הנדרש לפתיחת ההליך. זאת במיוחד שעה במקרה דנן שבא-כוחם של המבקשים קיבל על עצמו את הייצוג כבר ביום 26.6.2008, לפני כחודש ומחצה. מעיון בפסק הדין דומה כי אף סיכויי הבקשה לרשות ערעור להתקבל הינם נמוכים.

6.

יחד עם זאת, אין מחלוקת כי הבקשה המקורית להארכת מועד הוגשה בתוך המועד להגשת הליך. הבקשה הנוספת הוגשה במסגרת הזמן שעמד לרשות המבקשים מכוח החלטתי מיום 3.8.2008. בנסיבות אלה, על פני הדברים לא נראה כי למשיבה נוצרה ציפייה כי לא תוטרד עוד בהליכי ערעור. כמו כן, בשים לב למהות ההליך ולפגרת הקיץ בבתי המשפט, משך הארכה המקורית שהתבקשה לא היה ארוך במיוחד, ולא היה בו, כשלעצמו, כדי לגרום לעינוי דין משמעותי למשיבה. ואולם, לא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להאריך את המועד למשך כל התקופה הנוספת שהתבקשה ביום 7.8.2008, דהיינו עד ליום 1.9.2008. דומה כי לרשות המבקשים עמד די והותר זמן להכנת הבקשה לרשות ערעור.

7.

במצב דברים זה, כאשר מחד גיסא הטעמים שהובאו בבקשה אינם מצדיקים, כשלעצמם, את השיהוי בהגשת ההליך, ומאידך גיסא לא התגבשה אצל המשיבה ציפייה לגיטימית לסופיות הדיון, באתי לכלל מסקנה כי התוצאה המידתית היא לקבל את הבקשה הנוספת בחלקה, תוך חיוב המבקשים בהוצאות מתאימות . בהקשר זה נתתי דעתי גם למשמעות הקשה של פסק הדין עבור המבקשים, דבר המגביר את המשקל שיש ליתן לאינטרס שלהם במיצוי זכות הערעור במסגרת איזון האינטרסים הכולל לאורו נבחנת בקשה להארכת מועד. אני מאפשרת, איפוא, למבקשים להגיש בקשה לרשות ערעור עד ליום 20.8.2008. המבקשים ישלמו למשיבה שכר טרחת עורך דין בגין בקשה זו בסך של 2,000 ₪. הסכום ישא הפרשי ריבית והצמדה מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל. ההחלטה תומצא לבעלי הדין ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה ותתויק בתיק הבקשה לרשות ערעור, ככל שיפתח.