בש"א 8803/20 פלוני נ. האוניברסיטה העברית

1.

המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי תובענה למתן סעד הצהרתי לפיו בטלה החלטתה של המשיבה שמנעה ממנה מעבר לשנה החמישית בלימודי רפואת שיניים, אלא בכפוף ללימודיה מחדש בקורסים הקליניים של שנה רביעית. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה, משקבע כי ליבת המחלוקת היא בעניין אקדמי שאל לבית המשפט להתערב בו ואילו במישור המנהלי, הנתון לביקורת שיפוטית, לא הונחה תשתית לקבוע כי הן נגועות בשיקולים זרים ופסולים.

2.

פסק הדין ניתן ביום 1.11.2020 ואילו הבקשה להארכת מועד שלפניי הוגשה ביום 16.12.2020, הוא המועד האחרון להגשת הערעור, ובה מבוקש להאריך את המועד להגשת הערעור עד ליום 31.1.2021. בבקשה נטען כך: "בשל משבר הקורונה והשלכותיו הבריאותיות והכלכליות (במקרה זה אבטלה של המבקשת) ובשל העובדה שהמבקשת נשאה בהוצאות גבוהות בערכאה במחוזי בהיותה סטודנטית מובטלת, לעניין כלכלי זה חשיבות אופרטיבית בהגשת ערעור ובאפשרות להיות מיוצגת". עוד נטען כי "עד כה התקיים משא ומתן מול עורך דין לקראת ייצוג בערעור אך זה הודיע כי לא יתפנה לייצוג בשל עומס עבודה ועל המבקשת לחפש ייצוג חלופי".

3.

יצוין, כי התשובה הוגשה רק ביום 10.1.2021, לאחר מספר ארכות שניתנו, בשל הטענה שהמבקשת לא המציאה את הבקשה למשיבה. המשיבה מתנגדת לבקשה מכל וכל. המשיבה טוענת כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ואינה מפרטת טעם מיוחד, או טעם כלשהו, המצדיק את הארכת המועד. המשיבה מדגישה כי הבקשה הוגשה ביום האחרון להגשת הערעור וכי עד בסמוך למועד זה הייתה המבקשת מיוצגת ובא כוחה היה בקשר שוטף עם בא כוח המשיבה. נטען, כי הבקשה נעדרת פירוט כלשהו לעניין הקשיים שבהם נתקלה המבקשת בהסדרת הייצוג. כן נטען, כי החלפת ייצוג ועומס עבודה לא הוכרו כטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד. המשיבה טוענת כי הבקשה כוללת גיבוב של "טענות אווירה" שאינן רלוונטיות, וכי כל הטעמים הנטענים קשורים במבקשת עצמה, להבדיל מגורמים חיצוניים שאינם בשליטתה. לבסוף, נטען כי סיכויי הערעור להתקבל קלושים.

4.

נקודת המוצא היא כי בעל דין נדרש לקיים את המועדים הקבועים בדין לשם הגשת הליך ערעורי מטעמו. ההקפדה על המועדים הקבועים בדין תורמת להגשמת המטרות של יעילות, ודאות וסופיות ההליך. כמו כן, היא מבטיחה שוויון בין בעלי הדין והיא חיונית לצורך הבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם (בש"א 3294/09 בריסק נ' עו"ד קובי בן איון (15.9.2011)). לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לבית המשפט הסמכות להורות על הארכת מועד שנקבע בחיקוק – ובכלל זה המועד להגשת ערעור – בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו". הנטל להוכיח קיומו של "טעם מיוחד" מונח על כתפיו של מבקש הארכה. בהקשר זה, יש לבחון מכלול שיקולים, בשים לב לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. כך, יש לבחון את משך האיחור. עוד יש לשקול את מהות הטעם שהוצג להגשתו של ההליך באיחור. ככלל, "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד הוא טעם הנעוץ בנסיבות חיצוניות שאינן מצויות בשליטתו או בתחום ציפייתו הסבירה של מבקש הארכה, ואשר לא ניתן היה להיערך אליהן מראש. לעומת זאת, על דרך הכלל, כאשר השיהוי נובע מסיבות הקשורות בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, הנכונות להאריך את המועד להגשת הערעור מצטמצמת. לצד כל אלה, יש לשקול את מידת ההסתמכות של הצד שכנגד על פסק הדין, וכן את סיכוייו הלכאוריים של ההליך העיקרי.

5.

בענייננו, הבקשה הוגשה ביום האחרון להגשת הערעור. אמנם, לא הוברר מדוע לא ניתן היה להגישה קודם לכן, ומבעוד מועד, אולם בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי התגבש אינטרס במלואו ההסתמכות של המשיבה לסופיות של פסק הדין. ניתנת האמת להיאמר, כי הנימוקים שהובאו בבקשה אינם מפורטים דיים – כך, לא הובהר מדוע באי כוחה הקודמים של המבקשת הפסיקו לייצגה ומתי, ומתי נודע לה על הצורך בארכה, מה גם שחילופי ייצוג, כשלעצמם, אינם מהווים "טעם מיוחד" להארכת מועד (ראו למשל: בש"א 5770/08 בראי נ' י.ר. אחים עזרא חברה לבניין (14.8.2008); בש"א 6475/20 דחבש נ' חדד (4.10.2020)). אשר להשלכות משבר הקורונה על המבקשת והאופן שבו השפיע על הצורך בארכה, אלה לא פורטו באופן מספק ולא נתמכו בתצהיר.

6.

בצד האמור, וכפי שצוין לעיל, אינטרס ההסתמכות של המשיבה לסופיות פסק הדין לא התגבש עד תומו, ובפרט כאשר מספר ימים לאחר פסק הדין כתב בא כוחה דאז של המבקשת לבא כוח המשיבה כי היא "בוחנת כרגע את האפשרויות הפתוחות בפניה (הגשת ערעור על פסק הדין, מעבר ללימודים במוסד אחר בארץ או בחו"ל או המשך לימודים באוני' העברית)". עוד יצוין, כי מדובר בערעור בזכות, ואף שסיכוייו הלכאוריים אינם נחזים להיות גבוהים, לא ראיתי מקום לחסום את המבקשת מלברר את טענותיה הערעוריות (בש"א 1438/12 עגיב ייעוץ וניהול בע"מ נ' הראל (8.3.2012)). אשר על כן, לא בלי התלבטות, החלטתי להיעתר לבקשה ולאפשר למבקשת להגיש את הערעור, תוך חיובה בהוצאות לטובת המשיבה בגין בקשת הארכה דנן.

7.

נוכח כל האמור לעיל, ניתנת ארכה להגשת ערעור עד ליום 31.1.2021. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח.

החלטה זו תצוין בפתח ההליך הערעורי, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח.