בש"א 5830/08 יוהן סורינקה נ. אסתר גולן

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור.

1.

ההליך נסוב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת. בית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעת המשיבה להצהיר כי הינה בעלת מחצית הזכויות בדירת מגורים הרשומה על שם המערער, מכוח הלכת השיתוף בין בני זוג. בית המשפט המחוזי אימץ את קביעת הערכאה הדיונית כי הראיות שהובאו על ידי המשיבה, די בהן כדי להחיל את חזקת השיתוף על הדירה בין הצדדים שחיו כידועים בציבור שנים ארוכות. פסק הדין ניתן ביום 19.5.2008. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 30.6.2008. נטען בה כי בחודש האחרון הפסיקה מזכירתו של בא-כוח המבקש באופן פתאומי את עבודתה ולא נמצאה במשרד אסמכתא למועד בו התקבל פסק הדין. בא-כוח המבקש הניח כי פסק הדין התקבל בין ה- 27.5.2008 לבין ה- 29.5.2008 אך לא זכר בוודאות את המועד המדויק. נטען כי בירור שנעשה במזכירות בית המשפט המחוזי העלה כי עדיין לא הוקלד המועד בו התקבל פסק הדין. בא-כוח המבקש הוסיף וטען כי הבקשה נשלחה ב- 25.6.2008 בדואר אקספרס והביע פליאה על כך שהתקבלה במזכירות בית המשפט רק ביום 27.6.2008. המשיבה מתנגדת לבקשה, בטענה כי המבקש לא הראה הסבר סביר למחדלו.

2.

בירור במזכירות בית המשפט העלה כי פסק הדין הומצא לבא-כוח המבקש ביום 25.5.2008. מכאן שהבקשה לרשות ערעור הומצאה לבית המשפט יומיים לאחר שחלף המועד להגשתה. מכיוון שהמועד להגשת בקשה לרשות ערעור קבוע בחיקוק, נדרש טעם מיוחד להארכת מועד (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אף כאשר מ דובר

באיחור קל, לא תינתן הארכת מועד כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך (ראו, בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (לא פורסם, 23.8.2006). ברגיל, "תקלה משרדית בדל"ת אמותיו של בעל הדין או של בא כוחו" אינה מהווה "טעם מיוחד" (ראו, ב"ש 95/86 גב-אי נ' גב-אי , פ"ד מ (1) 411, 413; בש"א 7364/05 כהן נ' דגן (לא פורסם, 25.8.2005). אף עיכוב בדואר אינו מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד (ראו, למשל, בש"א 373/06 נחום נ' גל (לא פורסם, 12.2.2006). כמו כן, על פני הדברים נראה כי

סיכויי ההליך אינם טובים. יחד עם זאת, המ דובר

באיחור קצר ביותר של יומיים בלבד, שעה שפסק הדין נשוא ההליך לא ניתן במעמד הצדדים. המשיבה לא טענה כי הסתמכה על האיחור שחל בהגשת ההליך או שנגרם לה נזק עקב כך. במצב דברים זה ובשים לב לכלל נסיבות העניין, דין הבקשה להארכת מועד להתקבל, תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבה בגין הליך זה.

התוצאה היא כי המועד להגשת הבקשה לרשות ערעור מוארך עד למועד הגשתה בפועל. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל.