פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
5983/14 - א'
לפני:
כבוד הרשם
גלעד לובינסקי
המבקשת:
אילנה ליליאן
נ ג ד
המשיבים:
1. חברת חלקה 184 גוש 6217 בע"מ ואח'
2. יורשי מירון שושנה ואליהו
3. הימנותא בע"מ
4. פנחס סטשבסקי
5. אסנת פישמן
6. אבשלום מושיוף
7. נורית סוכובולסקי
8. קינד דוד ז"ל
9. אלקנה כהן
10. שפר ז'ן
11. אלה שמעונוב
12. דוד הודיש
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 19.8.2014 בע"א 1628/13. הבקשה הוגשה ביום 4.9.2014, ובגדרה התבקשה ארכה להגשת העתירה עד ליום 18.9.2014. הטעם אשר עומד בבסיס הבקשה הינו שהייתו של בא כוח המבקשת מחוץ לישראל בעת מתן פסק הדין. בהתאם לאמור בבקשה ובתצהיר התומך בה, שב בא כוח המבקשת לארץ ביום 30.8.2014 והתוודע לפסק הדין ביום 31.8.2014, עת חזר למשרדו. בנסיבות אלו לא היה סיפק בידיו להגיש את העתירה במועד. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה.
בהתאם לתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון הינו "תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין", והוא ניתן להארכה בהתקיים "טעם מיוחד" לכך. ודוק: בהליכים כגון דא תיושם הדרישה לקיום "טעם מיוחד" באופן קפדני ומצמצם, וזאת על רקע מאפייניו הייחודיים של הליך הדיון הנוסף (ראו למשל, בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני (13.9.2009)).
על אף האמור, והגם שהמשוכה הניצבת לפני המבקשת בבואה לעתור לדיון נוסף הינה גבוהה (ואף יותר
מכך), סבורני כי האיזון הראוי במקרה זה הינו מתן ארכה בכפוף לחיובה של המבקשת בהוצאות בסך 1,500 ₪ לטובת המשיבה 1. המועד האחרון להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק הדין חל ביום 3.9.2014, שלושה ימים בלבד לאחר ששב בא כוח המבקשת למשרדו בעקבות שהייתו בחו"ל. מוכן אני להניח, כי סד הזמנים האמור לא הותיר בידיו די זמן להגשת עתירה במועד. אציין בהקשר זה, כי תקופת השהייה הרלוונטית של בא כוח המבקשת בחו"ל חלה בשלהי הפגרה. אף שימי הפגרה באים במניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף, הרי שניתן לתת לנתון זה משקל מסוים בין יתר השיקולים המובאים בחשבון בעת בחינתה של בקשת ארכה להגשת עתירה כאמור. לכך מתווספת העובדה, כי בקשת הארכה הוגשה ביום 4.9.2014, יום אחד בלבד לאחר חלוף המועד להגשתה של העתירה לדיון נוסף. כלומר, מדובר בפרק זמן קצר ואין כל אינדיקציה להסתמכות מיוחדת מטעם המשיבים. אמנם, ראוי היה כי בקשת הארכה תוגש בתוך המועד הקבוע בדין, ואולם בנסיבות העניין לא ראיתי לחסום את דרכה של המבקשת מטעם זה בלבד.
אשר על כן, המבקשת תהא רשאית להגיש את העתירה לדיון נוסף עד ליום 18.9.2014, אך זאת בכפוף לכך שתומצא, עד למועד האמור, אסמכתא על תשלום ההוצאות כאמור לעיל. המבקשת תציין את דבר מתן הארכה בפתח העתירה, ככל שתוגש, ותצרף החלטתי זו כנספח.
המזכירות תמציא החלטה זו למבקשת ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה, ואף תעדכן אותה טלפונית בדבר תוכנה.
ניתנה היום, י"ט באלול תשע"ד (14.9.2014).
גלעד לובינסקי
ר ש ם