פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
6144/19
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המבקשים:
1. מנשה ארנון
2. נעמי ארנון
נ ג ד
המשיבים:
1. איתי פריימן ,עו"ד
2. אביחי ורדי ,עו"ד
השגה על החלטת
מזכירות
החלטה
1.
המבקשים עותרים נגד החלטה של מזכירות בית המשפט שלא לקבל למרשם "ערעור" על החלטתו של בית המשפט המחוזי נצרת מיום 13.6.2019 בפש"ר 37801-03-18 (להלן: ההחלטה ).
2.
ואלה בקצרה העובדות הצריכות לעניין: בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 21.5.2019 הוכרזו המבקשים כפושטי רגל ובית המשפט המחוזי נתן הוראות בנוגע להמשך הטיפול בהליך, לרבות תשלום של פדיון זכויותיהם בדירת המגורים. המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר בפסק דין זה, ובה ביקשו כי בית המשפט יורה לשמאי לעדכן את שווי דירת המגורים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בגדרי ההחלטה.
3.
לטענת המבקשים נתונה להם זכות ערעור על ההחלטה הן מכיוון שמדובר ב"צו בפשיטת רגל" והן מכוח דיני הערעור ה"רגילים".
4.
לאחר שעיינתי בטענות המבקשים וביתר החומרים שהונחו לפני לא ראיתי לקבל את ההשגה.
5.
בגדרי ההחלטה נדחתה, כאמור, בקשה לעיון חוזר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 21.5.2019. כבר נקבע בפסיקה כי החלטה הדוחה בקשה לעיון חוזר אינה מהווה "צו בפשיטת רגל" ואף אינה מהווה "פסק דין" אלא "החלטה אחרת" שהערעור עליה טעון רשות, וזאת אף אם ההחלטה המקורית – אשר בה מבקשים לעיין – נחשבת משום "צו בפשיטת רגל" (ראו: ע"א 2970/11 בן עמי נ' כהן
(26.5.2011), וההפניות שם; ע"א 1579/12
גמזו נ' ישעיהו
(29.2.2012); ע"א 5730/16 סופר נ' עו"ד איתן ארז - נאמן לנכסי החייבת , פיסקה 6 (21.1.20107)).
אשר על כן, בענייננו, הליך ההשגה הנכון על ההחלטה הוא הגשת בקשת רשות ערעור וצדקה המזכירות משלא קיבלה את ה"ערעור" למרשם.
6.
בנוסף, לא ראיתי להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור,
אשר הועלתה בלקוניות ולא נתמכה בתצהיר כדין. הבקשה, כמו גם ה"ערעור", הוגשה ביום 18.9.2019, היינו למעלה מחודשיים לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה (אשר המועד להגשתה הוא יום 14.7.2019, בהתחשב בכך שיום 13.7.2019 הוא יום שבת). האם הטעות של המבקשים באשר להליך ההשגה בו יש לנקוט נגד ההחלטה מהווה "טעם מיוחד" להארכת המועד? אני סבורה כי בנסיבות העניין התשובה לשאלה זו שלילית.
7.
הבקשה לא כוללת כל הסבר כיצד נגרמה הטעות אשר הובילה להגשת ערעור בזכות חלף בקשת רשות ערעור ואילו מאמצים נעשו על מנת להימנע מטעות זו (ראו: בש"מ 6229/11 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה
(10.1.2012)). הנטל על המבקשים בענייננו אף גדול יותר בהתחשב בכך שהאיחור בהגשת ההליך הוא ניכר כאמור לעיל. לא למותר לציין כי הכללים החלים באשר לסיווג החלטות כגון דא נדונו בפסיקתו של בית משפט זה מספר רב של פעמים (וראו למשל ההפניות לעיל). בנסיבות אלה ובשים לב לכך שהמבקשים מיוצגים, אין בידי לקבוע כי הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר (ראו: בש"מ 6229/11 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה , פסקה 8 (10.1.2012)).
8.
אשר על כן, ההשגה נדחית. משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ג באלול התשע"ט (23.9.2019).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת