בש"א 6154/19 קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ נ. וולת'סטון נדל"ן 5 שותפו

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 15.8.2019 בע"א 5493/17 (כבוד השופטים נ' סולברג , י' אלרון ו- א' שטיין ) (להלן: פסק הדין ).

המועד האחרון להגשת הבקשה לקיום דיון נוסף על פסק הדין הוא 1.9.2019 (בהתחשב בכך שיום 30.8.2019 חל ביום שישי), ואילו הבקשה להארכת מועד, בצירוף הבקשה לקיום דיון נוסף, הוגשה ביום 18.9.2019. לטענת המבקשת האיחור שנפל בהגשת הבקשה נובע מכך שהיא סברה, בטעות, כי ימי הפגרה אינם באים במניין הימים להגשת בקשה לקיום דיון נוסף.

דין הבקשה להידחות. אכן, טעות בדין עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד לנקיטה בהליך. אולם, בענייננו לא ניתן פירוט באשר למאמצים שנעשו על-ידי המבקשת – אשר מיוצגת הן בערעור והן בהליך שלפניי – כדי לברר מהם הכללים והמועדים החלים בכגון דא, וממילא לא ניתן לומר כי הורם הנטל להוכיח שהטעות הנטענת הייתה בלתי נמנעת באורח סביר (ראו: בש"מ 6229/11 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה (10.1.2012)). לא למותר לציין כי הכללים החלים באשר למועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף, ובהם כי הפגרה באה במניין הימים, הם מושרשים בפסיקתו של בית משפט זה (ראו: בש"א 6927/11 רוכמן נ' קיבוץ מענית (24.1.2012); בש"א 7622/12 לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ , פיסקה 5 (11.11.2012) ).

על כך יש להוסיף כי ה גישה למתן הארכת מועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף היא קפדנית ומצמצמת (ראו, למשל: בש"פ 4620/07

שובר נ' מדינת ישראל , פיסקה 2 (11.6.2007); בש"א 6180/09

פלונית נ' פלוני , פיסקה 7 (13.9.2009)) , וכי לאחר שעיינתי בפסק הדין הגעתי לכלל מסקנה כי על פני הדברים הוא אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים ונדירים בהם קמה הצדקה לערוך בירור נוסף בפני הרכב מורחב של שופטים.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.