בש"א 6187/11 טבע הדברים החברה לחקר האדם והסובב בע''מ נ. מדינת ישראל

לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני (בש"א 5406/11) מיום 14.8.2011, שבמסגרתה נדחתה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

המערערת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 6.6.2011 (כבוד השופטת ע' צ'רניאק ), בערעור על החלטת רשם בית המשפט המחוזי, שבמסגרתה נקבע כי ככל שהמערערת תשלם אגרה בסך של 100,000 ש"ח, היא תהיה פטורה מתשלום יתרת האגרה עד לתובענה בסכום של 20 מיליון ש"ח. בבקשתה, טענה המערערת כי מאחר ואינה מיוצגת, חשבה כי עומדים לרשותה 45 ימים להגשת בקשת רשות הערעור. כן טענה המערערת, כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור גבוהים.

כאמור, דחה כבוד הרשם את הבקשה. בהחלטתו, קבע כבוד הרשם כי המערערת לא הראתה "טעם מיוחד" שיש בו כדי להצדיק את האיחור בהגשת בקשת רשות הערעור. עוד קבע הרשם, בין היתר, כי אין בעובדה שהמערערת אינה מיוצגת, כשלעצמה, כדי לפטור אותה מלנסות לברר את סדרי הדין הרלבנטיים.

מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו טוענת המערערת, כי שגה כבוד הרשם בכך שקבע כי עבר המועד להשיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי, שכן מדובר בערעור בזכות ולא בערעור ברשות.

לאחר שעיינתי בהחלטת הרשם, בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור ובהודעת הערעור הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.

לא מצאתי כל פגם בהחלטתו של הרשם המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. יתרה מכך, נראה כי החלטתו של כבוד הרשם נכונה וצודקת בנסיבות העניין. בסעיף 96(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, נכתב כי החלטה של בית משפט מחוזי בערעור על החלטה אחרת של רשם, ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, רק אם ניתנה לכך רשות (ראו גם אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 621 (מהדורה עשירית, 2009); רע"א 401/08 נעימי נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 7.8.2008)). לפיכך, צדק כבוד הרשם בקובעו כי הבקשה הוגשה באיחור. אוסיף, כי אף מסקנתו של הרשם, שלפיה לא מתקיים במקרה זה "טעם מיוחד" המצדיק את האיחור בהגשת הבקשה, מקובלת עלי ולא מצאתי מקום להתערב בה.

אשר על כן, דין הערעור להדחות.