החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 5406/11 טבע הדברים החברה לחקר האדם והסובב בע''מ נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת רשם בבקשה לפטור מאגרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור שהוגשה באיחור של 12 ימים על ידי מבקשת לא מיוצגת, שטעתה לגבי מועד ההגשה. נקבע כי אי-ייצוג אינו פוטר מקידה נאותה על סדרי הדין, וכי המועד הקבוע בחיקוק ברור וניתן היה לבררו. הבקשה נדחתה והמבקשת חויבה בשכר טרחה.

העובדות

המבקשת, שאינה מיוצגת, הגישה בקשה לפטור מאגרה בתביעה לפיצוי כספי, ולאחר דיונים חוזרים ניתן פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור ביום 6.6.2011. בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של 12 ימים, לאחר שמנהלת המבקשת סברה כי עומדים לרשותה 45 ימים. המשיבות התנגדו לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור כאשר המבקשת לא מיוצגת והאיחור נבע מטעות באשר לפרק הזמן להגשה?
  2. 2.האם אי-ייצוג של בעל דין מהווה טעם מיוחד להארכת מועד?

הלכות

  1. 1

    אי-ייצוג של בעל דין אינו פוטר אותו משקידה נאותה על קיום סדרי הדין, ואינו מזכה אותו בארכה כמעט אוטומטית על בסיס טענה כללית של אי-ידיעת הדין

    ״ברי כי עובדה זו כשלעצמה אינה פוטרת אותה משקידה נאותה על קיום סדרי-הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • בקשת רשות ערעור
  • אגרה
  • פטור מאגרה
  • איחור
  • שקידה נאותה
  • אי-ידיעת הדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

5406/11 - א'

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקשת:

טבע הדברים החברה לחקר האדם והסובב בע''מ

נ ג ד

המשיבות:

1. מדינת ישראל

2. הוט מערכות תקשורת בכבלים בע"מ

בקשה להארכת מועד להגשת בר"ע

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ע' צ'רניאק), מיום 6.6.2011.

להלן השתלשלות העניינים בקליפת אגוז: המבקשת הגיש כנגד המשיבה 2 תביעה לפיצוי כספי (בסכום של למעלה מ- 48,000,000 ₪). היא עתרה לפטור אותה מתשלום אגרה, אך בקשתה נדחתה על-ידי כבוד רשם בית המשפט המחוזי, ח' ברנר, שסבר כי סכום הנזק מופרז ומשולל יסוד על פני הדברים. כבוד הרשם מצא כי מצבה הכלכלי של המבקשת בכי רע, אך קבע כי ביכולתה לשלם אגרה בשיעור של עשרות אלפי ₪ - כפי שיהא עליה לעשות אם תעמיד את תביעתה על סכום סביר. כבוד הרשם דחה אפוא את בקשת הפטור, אך ציין כי בידי המבקשת להגיש תביעה חדשה בסכום נמוך יותר, ולשלם אגרה כדין (החלטה מיום 28.1.2010). המבקשת ערערה על החלטה זו. הערעור נמחק, שכן הוגש באיחור, אך עם זאת בית המשפט ציין כי אם אכן תוגש תביעה חדשה ובצדה בקשה לפטור מאגרה, אזי נכון יהיה שכבוד הרשם ייכנס לעובי הקורה ויכריע אף לעניין סכום התביעה – להבדיל מהותרת העניין בידי המבקשת (פסק-דין מיום 10.5.2010).

המבקשת הגישה תביעה חדשה, בסכום של 47,000,000 ₪, וביקשה – שוב – פטור מתשלום אגרה. הבקשה נדחתה על-הסף, וכבוד הרשם הדגיש כי סכום התביעה הראוי אינו יכול לעלות על 3,600,000 ₪ (החלטה מיום 30.5.2010). ערעור על החלטה זו התקבל, והתיק הוחזר לכבוד הרשם לצורך דיון בבקשה לפטור מתשלום אגרה לגופה (פסק-דין מיום 8.2.2011). כבוד הרשם אכן דן בבקשת הפטור לגופה, ודחה אותה בקבעו כי הסכום הסביר של התביעה אינו יכול לעלות על 3,600,000 ₪, וכי יש ביכולתה של המבקשת לשלם אגרה בגין תביעה בסכום זה (החלטה מיום 28.4.2011). המבקשת ערערה על החלטה זו, ופסק-הדין של בית המשפט המחוזי בערעור הוא נשוא בקשת רשות הערעור שהמבקשת חפצה להגיש. בפסק-הדין נקבע כי ככל שהמערערת תשלם אגרה בשיעור של 100,000 ₪, היא תהא פטורה מתשלום יתרת האגרה עד לתביעה בסכום של 20,000,000 ₪.

פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ניתן, כאמור, ביום 6.6.2011, במעמד הצדדים. המועד להגשת בקשת רשות ערעור הינו תוך שלושים ימים (קרי, בענייננו, עד ליום 6.7.2011). המבקשים הגישו את בקשת רשות הערעור ביום 18.7.2011, קרי: באיחור של 12 ימים. ההליך לא נתקבל לרישום, ולפיכך הוגשה הבקשה להארכת מועד. המבקשת אינה מיוצגת על-ידי עורך-דין ומי שפועל בשמה הוא מנהלה, מר אהוד רן. בבקשה שלפניי נטען כי מר רן אינו עורך-דין וסבר כי עומדים לרשותו 45 ימים להגשת ההליך. בשל טעות זו, וסיכויי ההליך אליבא דהמבקשת, מבוקשת ארכה עד מועד הגשת בקשת רשות הערעור בפועל. המשיבות מתנגדות למתן הארכה המבוקשת.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא מועד הקבוע בחיקוק. לפיכך, נדרש "טעם מיוחד" על מנת ליתן ארכה להגשתו (תקנה 528 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984). טעמים מיוחדים כאמור נבחנים בכל מקרה לפי נסיבותיו, ולאור מכלול השיקולים הרלוונטיים, כגון: מועד הגשת הבקשה ומשך האיחור; סיבת האיחור; וסיכוייו הלכאוריים של ההליך אשר לגביו מתבקשת הארכת המועד. האיחור בענייננו הוא איחור לא מבוטל – 12 ימים, כאמור. המבקשת טוענת כי אי-הגשת ההליך במועד הקצוב בדין נבעה מטעות באשר לפרק הזמן העומד לרשותה, אולם אין בבקשה טיעון כלשהו לגבי בירור מוקדם שערכה המבקשת בעניין זה. המבקשת אמנם אינה מיוצגת, אך ברי כי עובדה זו כשלעצמה אינה פוטרת אותה משקידה נאותה על קיום סדרי-הדין, שאם לא תֹאמר כך אזי משמעות הדבר היא שבעל-דין לא מיוצג יזכה באופן כמעט אוטומטי לארכה על-יסוד טענה כללית של אי-ידיעת הדין (ראו בעניין זה, למשל, בש"א 6533/98 שרביט נ' שרביט (לא פורסם, 8.11.1998)). ודוק: המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא מועד ברור, ידוע ו מוש רש, ואפשר להניח כי בשקידה סבירה יכולה הייתה המבקשת לבררו. אין בבקשה שלפניי כדי ללמד על ניסיון כלשהו מצד המבקשת לוודא כי השערתו של מר רן לגבי המועד להגשת הליך מסוג זה היא השערה נכונה.

עוד אציין כי ההליך שלגביו מבוקשת הארכה הוא בקשת רשות ערעור ב"גל גול שלישי" בעניין אגרה, זאת לאחר שהנושא נדון הלוך ושוב הן לפני רשם בית המשפט המחוזי הן בערעורים לפני שופטת בית המשפט המחוזי; כבוד השופטת צ'רניאק קבעה בפסק-הדין נשוא בקשת רשות הערעור כי ככל שהמערערת תשלם אגרה בשיעור של 100,000 ₪, היא תהא פטורה מתשלום יתרת האגרה עד לתביעה בסכום של 20,000,000 ₪. ראוי להזכיר גם כי הערעור שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי, על החלטתו הראשונה של כבוד הרשם ברנר, נמחק מחמת איחור בהגשתו, כך שאפשר היה לצפות כי המבקשת תקפיד ביתר שאת על הגשת הליכי ערעור במועד.

כל אלה מטים את הכף לדחיית הבקשה שלפניי. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך-דין למשיבות, בסכום של 1,500 ₪ לכל אחת מהן.

ניתנה היום, י"ד באב

תשע"א (14.8.2011).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"א 1816/22פלוני נ. פלוניהחלטה
  • בש"א 6187/11טבע הדברים החברה לחקר האדם והסובב בע''מ נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1אי-ייצוג של בעל דין אינו פוטר אותו משקידה נאותה על קיום סדרי הדין, ואינו מזכה אותו בארכה כמעט אוטומטית על בסיס טענה כללית של אי-ידיעת הדין