בש"א 6279/15 מיכאל ורטנסקי נ. בית המשפט העליון שופטים ורשמים

1.

לפני ערעור על החלטתו של הרשם ג' לובינסקי מיום 21.6.2015 ברע"א 4067/15.

2.

כפי שניתן להבין מהחלטת הרשם דנן, ההליך שבעניינו היא התקבלה הוא בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" בנוגע לפטור מאגרה. המערער הגיש בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון לצורך הגשת בקשת רשות הערעור האמורה. המשיבה 22, היא פרקליטות המדינה (להלן: הפרקליטות ), התנגדה למתן פטור כאמור. בתגובתה מיום 16.6.2015 טענה הפרקליטות כי המערער לא שילם למדינה את ההוצאות שנפסקו לזכותה בהליכים קודמים שבהם נקט, ומכאן הצורך בהפקדת עירבון להבטחת הוצאותיה. כמו כן, היא טענה כי "סיכוייה של בקשת רשות הערעור קלושים".

3.

בהחלטתו מושא הבקשה דנן הורה הרשם לובינסקי על מתן פטור מתשלום אגרה למערער, אך דחה את בקשת המערער למתן פטור מלא מהפקדת עירבון, והעמיד אותו על סכום של 2,500 שקל. בפתח החלטתו ציין הרשם כי הפרקליטות מתנגדת לבקשה, ובהמשך לכך נימק את קביעתו בדבר הצורך בהפקדת עירבון באופן הבא: "לא מצאתי ליתן פטור מלא מהפקדת עירבון, הן מאחר שסיכוייו הלכאוריים של ההליך אינם נחזים להיות גבוהים במידה המצדיקה פטור כאמור; והן מאחר שלא הורם הנטל להוכיח כי המבקש אינו יכול להסתייע בסביבתו הקרובה (ובפרט בהוריו, אשר לטענתו מממנים את מחייתו) לשם גיוס העירבון ".

4.

עיקר הטענות בערעור שלפני מופנות כלפי עצם התייחסותו של הרשם לעמדתה של הפרקליטות. המערער תוקף – תוך שימוש בלשון בוטה ומשתלחת – את העמדה שהציגה הפרקליטות ביחס לבקשתו למתן פטור מאגרה ומעירבון. לגופם של דברים, המערער טוען כי הוא סובל ממחלה קשה וכי אין באפשרותו להסתייע בגורמים "בסביבתו הקרובה" לשם הפקדת עירבון, ומכאן שיש לתת לו פטור מלא מהפקדת עירבון.

5.

דין הערעור להידחות. שיקול דעתו של הרשם הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו למשל: בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע

(14.8.2012)). לא ראיתי מקום להתערב בשיקול דעתו של הרשם במקרה זה. לא נפל כמובן פגם בכך שהרשם נדרש לעמדת הפרקליטות, שהיא אחד המשיבים בהליך. מכל מקום, קביעתו של הרשם בעניין הפקדת עירבון מבוססת ומנומקת, והמערער לא הראה טעם שמצדיק התערבות בה. אף עולה מן ההחלטה כי היא נדרשה לשיקולים הנוגעים ליכולתו הכלכלית המוגבלת של המערער ואף נתנה להם משקל, לצד שיקולים נוספים.

6.

אשר על כן: הערעור נדחה.