בש"מ 7188/19חיים גוטפריד נ. משרד האוצר - הוועדה הלאומית לתכנון מתחמים מועדפים

לפנַי ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין בעע"מ 5916/19 מיום 10.10.2019 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לקבלת פטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון ונקבע כי עליו לשלם אגרה על סך 2,000 ש"ח ולהפקיד עירבון על סך 20,000 ש"ח.

1.

המערער הגיש עתירה מנהלית (עת"מ 44954-01-19) לבית המשפט לעניינים מנהליים בלוד, בה התבקש בית המשפט להורות על קבלת התנגדויות המערער נגד החלטת הוועדה הארצית לתכנון מתחמים מועדפים לדיור ביבנה מזרח שורק. העתירה נדחתה וביום 9.9.2019 הגיש המערער ערעור על העתירה לבית משפט זה. בד בבד עם הגשת הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון אך זו נדחתה על ידי הרשם בהחלטתו מיום 10.10.2019. נקבע כי למרות שבהליך אחר ניתן למערער פטור מתשלום אגרה, בהליך העיקרי שהתנהל בבית המשפט המחוזי נדחתה בקשתו לפטור והוא שילם את מלוא האגרה. כמו כן, המערער לא נימק בבקשתו מדוע לא הסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס האגרה והעירבון והוא אף לא תמך אותה באסמכתאות. עוד הוסיף הרשם כי תנועות מסוימות בחשבון הבנק של המערער העלו תהיות בדבר היכולות הכלכליות שלו. לבסוף נתן הרשם משקל גם לעובדה כי המערער לא שילם את סכום ההוצאות שנפסק לו בבית המשפט המחוזי. על כן, מבלי להידרש לסיכויי ההליך דחה את בקשת המערער וקבע כי עליו לשלם אגרה מופחתת בסך של 2,000 ש"ח ולהפקיד עירבון בסך של 20,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפנַי.

2.

במסגרת הערעור טען המערער כי בהתאם "לתקנות", פטור מתשלום אגרה שהוענק לו בהליך אחר מהווה ראייה לכאורה למצבו הכלכלי הקשה. עוד טען כי הצגת נימוק באשר לאי הסתייעותו בסביבתו הקרובה נדרשת רק לצורך הפקדת העירבון אך לא לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה. מכל מקום, המערער פירט את הניסיונות שערך לטענתו לצורך גיוס כספים לאחר שהתוודע לחובתו לנסות להסתייע בקרוביו, וטען כי הצליח לגייס רק סך של 600 ש"ח. לעניין התנועות בחשבון הבנק, המערער טען כי הוא מחזיק בשני חשבונות בנק ומכאן ההסבר לתנועות התמוהות אותן ציין הרשם.

3.

דין הערעור להידחות. לרשם בית משפט שיקול דעת רחב בענייני אגרה ועירבון, וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בו בנקל (בש"א 5263/19 שרבט נ' סמרלי (21.8.2019); בש"א 5688/18 חלפון נ' שמן משאבי גז ונפט בע"מ (2.8.2018)). לא נפל כל פגם בהחלטת הרשם המצדיק התערבות במקרה זה.

4.

כקבוע בסעיף 14(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, אכן החלטה של בית משפט להעניק פטור מתשלום אגרה, אם ניתנה בשנתיים שקדמו לבקשה, מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו הכלכלית של מבקש לשלם את האגרה בהליך מושא הבקשה. אולם, קיומו של פטור מהליך קודם אינו פוטר את המבקש מהנטל להוכיח עובדתית את חסרון כיסו (בשג"ץ 6455/17 מזרחי נ' מדינת ישראל (27.8.2017); בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל , פסקה 5 (21.7.2014)). בענייננו, אמנם למערער הוענק פטור מתשלום אגרה לפני כחצי שנה, אך המערער עמד בתשלום האגרה בהליך דנן בבית המשפט המחוזי.

5.

באשר לעירבון, מטרתה של הפקדת העירבון היא להבטיח את הוצאות המשיבים, אם יידחה הערעור (בש"א 7459/18 תהלה נ' פלאפון תקשורת בע"מ , פסקה 5 (25.10.2018)). על פי הנלמד מעיון בתיק, המערער מנהל הליכים נוספים במקביל להליך זה, וטרם שילם את הוצאות המשפט שנפסקו לו, בסך של 7,500 ש"ח, בבית המשפט המחוזי בהליך זה. על כן, בענייננו ישנה חשיבות מוגברת בהפקדת עירבון (השוו: בש"א 6279/15 ורטנסקי נ' בית המשפט העליון ורשמים (24.9.2015)).

הערעור נדחה אפוא. האגרה תשולם והעירבון יופקד עד ליום 14.11.2019, ואם לא ייעשה כן ההליך יידחה או יימחק, לפי העניין.