בש"א 630/17 עיריית ירושלים נ. דבורה אמסילי

1.

לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-ת"א 64006-11-16 מבית משפט השלום בראשון לציון לבית משפט השלום בירושלים. המדובר בתביעה שהגישה המשיבה 1 נגד המבקשת והמשיבה 2, המבטחת את המבקשת, לפיצוי בגין נזקי גוף שלטענתה נגרמו לה בתאונה שאירעה לה בעת שפסעה ברחוב יפו בירושלים ביום 20.4.2015 ומעדה. יוער כי ישיבת קדם משפט נקבעה ליום 6.9.2017 בבית משפט השלום בראשון לציון. לטענת המבקשת, מירב הזיקות הן לבית משפט השלום בירושלים. זאת משום שהתאונה התרחשה בעיר ירושלים, משום שהמבקשת היא עיריית ירושלים ומשום שהעדים מטעם המבקשת מתגוררים בירושלים. עוד נטען כי אף אם למשיבה 2 סניף בראשון לציון היא לא עתידה לקחת חלק בהליך, וזאת משום שדמי ההשתתפות בפוליסה של המבקשת אצל המשיבה 2 גבוהים, ולפיכך המבקשת תטפל בתובענה זו בעצמה באמצעות באי-כוחה. במצב דברים זה, כך נטען, מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת.

2.בהחלטתי מיום 23.1.2017 הוריתי למשיבות להגיש את תגובתן לבקשה להעברת מקום הדיון. ביום 2.2.2017 הגישה המשיבה 1 את תגובתה, ובה הבהירה כי היא מתנגדת להעברת מקום הדיון, וזאת משום שלמשיבה 2 סניף בראשון לציון, דבר המקנה לבית המשפט בראשון לציון סמכות מקומית. ביום 15.2.2017 הוגשה תגובה משותפת מטעם המבקשת ומטעם המשיבה 2, שבה נכתב כי המשיבה 2 מסכימה להעברת הדיון לירושלים.

3.

דין הבקשה להעברת מקום הדיון להתקבל. כפי שנפסק לא אחת, הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה של זו (בש"א 2126/13 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין

(24.3.2013); בש"א 4385/12 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלאטרש (11.6.2012)). לגופו של עניין, נראה כי מאזן הנוחות נוטה למחוז ירושלים כנטען בבקשה, וכי לתובענה אין כל זיקה מהותית לבית משפט בראשון לציון. סוף דבר, הבקשה מתקבלת, והדיון ב-ת"א 64006-11-16 יועבר מבית משפט השלום בראשון לציון לבית משפט השלום בירושלים.