החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 6307/10 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי הבקשה לדיון נוסף הוגשה באיחור של יום אחד עקב טעות של בא-כוח המבקשת בדבר תחילת מרוץ המועד. למרות שטעות בדין המושרש בדבר מועד הגשת הבקשה אינה בדרך כלל טעם מיוחד, נקבע כי בנסיבות העניין, שבהן מדובר באיחור של יום בלבד ובהליך רגיש של אימוץ, יש להאריך את המועד. הוריתי על הגשת הבקשה בתוך 24 שעות.

העובדות

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור שנדחתה על פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על הכרזת שני ילדיה הקטינים כבני אימוץ (אימוץ סגור). הבקשה לדיון נוסף הוגשה באיחור של יום אחד בשל טעות של בא-כוח המבקשת בדבר מועד תחילת מרוץ הימים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם טעות של בא-כוח המבקשת בדבר תחילת מרוץ המועד להגשת בקשה לדיון נוסף מהווה טעם מיוחד להארכת מועד לפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף?

הלכות

  1. 1

    טעות בדבר מועד הגשת בקשה לדיון נוסף אינה בדרך כלל טעות סבירה המהווה טעם מיוחד, אך אין מדובר בכלל בל-יעבור, ובנסיבות מסוימות טעות של עורך הדין בשילוב טעמים נוספים עשויה לקיים את דרישת הטעם המיוחד.

    ״עם זאת, אין מדובר בכלל בל-יעבור, ובנסיבות מסוימות גם טעות של עורך-הדין בעניין תחילת מרוץ הזמנים, בשילוב טעמים נוספים, עשויה לקיים את הדרישה בדבר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשה לדיון נוסף
  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • טעות של עורך-הדין
  • אימוץ סגור
  • מרוץ הזמנים
  • סופיות הדיון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

6307/10

בפני:

כבוד הרשם גיא שני

המבקשת:

פלונית

נ ג ד

המשיבים:

1. היועץ המשפטי לממשלה

2. פלוני

בקשה מטעם המבקשת להארכת מועד

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט העליון בבע"מ 3946/10. בפסק-הדין נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על פסק-דין של בית המשפט המחוזי, שדחה ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה להכריז על שני ילדיה הקטינים של המבקשת כבני אימוץ (אימוץ סגור). הבקשה לדיון נוסף הוגשה באיחור של יום אחד בשל סברתו השגויה של בא-כוח המבקשת כי מניין הימים להגשת ההליך מתחיל ביום המצאת פסק-דין, בעוד שלפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), המועד להגשת ההליך הינו 15 ימים מיום מתן פסק-הדין .

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי, בנסיבות המיוחדות של המקרה, להיעתר לבקשה להארכת מועד. כפי שהוסבר לא פעם, הקביעה כי מניין 15 הימים יחל ממועד מתן פסק-הדין ולא ממועד המצאתו נגזרת מאופיו וממהותו של הליך הבקשה לדיון נוסף, אשר חורג מעקרון סופיות הדיון ופותח פתח לליבון נוסף של הלכה שנקבעה בפסק דין של בית המשפט העליון. מסיבה זו נקבע גם כי הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" להארכת מועד לפי תקנה 4 לתקנות תיושם באורח דווקני ונוקשה יחסית ( ראו בש"א 7155/06 בן יונה נ' אינסל (לא פורסם, 3.10.2006)). זאת ועוד, הדין בעניין המועד להגשת בקשה לדיון נוסף נחשב דין מושרש, ידוע וברור, ולכן בדרך-כלל טעות בעניין זה אינה נחשבת טעות סבירה המהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד (ראו בשג"ץ 513/10 ד"ר ערמון נ' שר האוצר (לא פורסם, 6.4.2010)).

עם זאת, אין מדובר בכלל בל-יעבור, ובנסיבות מסוימות גם טעות של עורך-הדין בעניין תחילת מרוץ הזמנים, בשילוב טעמים נוספים, עשויה לקיים את הדרישה בדבר "טעם מיוחד". בענייננו יש שתי נקודות נוספות המטות את הכף לטובת קבלת הבקשה להארכת מועד: ראשית, מדובר באיחור של יום אחד בלבד. אמנם גם איחור של יום אחד הוא איחור, בפרט כשמדובר בהליך של בקשה לדיון נוסף, אך למשך האיחור יש נפקות. שנית, מדובר בהליך הנוגע בסוגיה הרגישה עד-מאד של הכרזה על קטינים כבני-אימוץ כלפי הוריהם. אמנם על-פני הדברים ומעיון בפסק-הדין נראה כי סיכויי ההליך אינם גבוהים כלל, אך לאור מהות העניין סבורני כי אין לחסום את ההליך מלהגיע לעיונו של שופט בשל איחור של יום אחד בלבד שנבע מטעות של עורך-הדין.

הבקשה להארכת מועד מתקבלת לפיכך. הבקשה לדיון נוסף תוגש תוך 24 שעות מעת המצאת החלטה זו, ותטופל על-ידי המזכירות ללא כל עיכוב .

ניתנה היום, כ"א באלול תש"ע (31.8.2010).

גיא שני

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

הלכות

  1. 1טעות בדבר מועד הגשת בקשה לדיון נוסף אינה בדרך כלל טעות סבירה המהווה טעם מיוחד, אך אין מדובר בכלל בל-יעבור, ובנסיבות מסוימות טעות של עורך הדין בשילוב טעמים נוספים עשויה לקיים את דרישת הטעם המיוחד.