בש"א 6379/16 בש"א 6379/16

1.

לפני בקשה לעיון חוזר בבקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום דיון בתא"מ 34088-02-16 מבית משפט השלום בתל אביב-יפו לבית משפט השלום בירושלים.

2.

ביום 15.9.2016 דחיתי את הבקשה והטלתי על המבקשת הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ש"ח, מאחר שבקשתה הוגשה כבקשה מוסכמת אף על פי שלא נכללו בה שני גורמים המהווים צדדים להליך בפני בית משפט השלום, ורק בנוסחה השלישי צורפו שניהם וצוין כי לא התקבלה הסכמתם.

3.

כעת הגישה המבקשת שוב את בקשתה, הפעם הזו בהסכמת באי כוח כלל הצדדים לה, ובצירוף בקשה לביטול ההוצאות שהושתו עליה ותצהיר של עורך הדין שטיפל בבקשה בנוסחיה הקודמים, בהם נטען כי הליקויים שנפלו בהם אירעו בשגגה ובתום לב. כך, בין היתר, נטען כי המשיב 3 כלל אינו נהג של המבקשת וכי המשיבים 1 ו- 2 הצהירו בפניה כי יפעלו להסירו מכתב התביעה, וביחס למשיבה 4 נטען כי היא נשכחה מן הבקשה על בסיס זה שהיא לא נכללה בכתב התביעה המקורי. על כן, ומאחר שלמשיבים לא נגרם כל נזק בגין מסכת השגיאות שאירעה, מבוקש כי יבוטל חיוב המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

4.

נוכח מירב הזיקות ומאזן הנוחות המטים את הכף לטובת קיום הדיון בבית משפט השלום בירושלים, ולאור הסכמת הצדדים לבקשה, דין הבקשה להעברת מקום הדיון להתקבל.

5.

לעומת זאת, דין הבקשה לביטול ההוצאות להידחות.

האפשרות להשית על בעל דין הוצאות לטובת אוצר המדינה קבועה בתקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ומיועדת למקרים שבהם בעל הדין האריך את הדיון בהליך שלא לצורך. בית משפט זה עמד על כך שמדובר בכלי המאפשר תגובה למגוון רחב של התנהלויות שהביאו להארכת ההליך, ובכללם ניסוח לקוי של בקשות והתנהגות רשלנית של בעלי דין (רע"א 1514/06 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' שאול

(24.4.2006), פס' 6).

אין בכך שהליקויים בנוסחיה הקודמים של הבקשה יסודם בשגיאות בתום-לב, כדי להשיב אחור את הזמן השיפוטי שנדרש לליבונם. מן המבקשת מצופה היה להגיש מלכתחילה את הבקשה בצורה שבה היא הוגשה כעת. בניגוד לציפייה הסבירה ממנה, המבקשת הגישה את הבקשה בחופזה, טרם הסדירה סוגיות אלמנטריות כגון בירור הצדדים לה, ובלא קיומו של סד זמנים שיכול היה להסביר את זו ההתנהלות.

6.

הדיון בתיק יועבר אפוא לבית משפט השלום בירושלים. ההוצאות שהוטלו על המבקשת בהחלטתי מיום 15.9.2016 יוותרו על כנן.