בש"א 659/12 מייק ואן קול נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת ד' כהן-לקח מיום 29.11.2011, במסגרת רע"א 8436/11. בהחלטה זו נדחתה בקשתו של המבקש לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

דיון הבקשה להידחות.

מן הבקשה עולה כי החלטת כבוד הרשמת הומצאה למבקש בחלקה בתאריך כלשהו (לא מצוין מתי), אך העמוד השני נשלח לו בפקסימיליה רק ביום 11.1.2012. ובכן, טענה זו עמומה היא; לא ברור כיצד ומתי התוודע המבקש לחלק הראשון של ההחלטה, והאם הקדים לפעול לקבלת החלק השני. אולם מכל מקום, גם אם לטענת המבקש לא הומצאה לו ההחלטה במלואה עובר לתאריך 11.1.2012, לא ברור כלל מדוע יש ליתן לו פרק זמן נוסף של 60 ימים, כבקשתו.

מעבר לכך, המבקש טוען כי הוא מקיים הליכים אחדים בבית משפט זה, וכי "היות ובהחלטה לא מצוין לאיזה מן העררים שהוגשו הכוונה, אין המבקש יכול לשייך את ההחלטה לערר שהוגש". המבקש אף חפץ כי בית המשפט ישלח לו את העתק הערר שאליו מתייחסת ההחלטה. טענה זו טוב היה לא שלא תועלה משתעלה. ראשית, חובתו של בעל-דין היוזם הליכים מרובים לעקוב אחר הליכים אלה, ובוודאי אינו יכול לצפות כי בית המשפט יבצע מעקב עבורו ואף ישלח לו, לצד כל החלטה, גם את "הערר" שאליו היא מתייחסת. מעבר לכך אציין כי הטענה חסרת-יסוד לגופה: בראש ההחלטה של כבוד הרשמת מצוין מספר ההליך שבו ניתנה (רע"א 8436/11), ובהחלטה עצמה מצוין במפורש על איזו החלטה של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור.

הבקשה להארכת מועד נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אמנע מפסיקת הוצאות לחובת המבקש.