בש"א 6716-23 בש"א 6716-23

לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת העמיתה ש' דותן) ברע"א 54764-06-22 מיום 11.5.2023 (להלן: ההחלטה). במסגרת ההחלטה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, שבה נקבע כי על המשיבים לשלם למבקש סך של 3,283 בגין תשלום יתר ששולם על ידו. במסגרת ההליכים האמורים, טען המבקש כי רשמת ההוצאה לפועל שגתה בחישוב הפרשי הצמדה וריבית, והיה עליה לפסוק לזכותו סך נוסף של 1,639 ש"ח. למען שלמות התמונה יצוין כי מההחלטה עולה כי המבקש נוקט בעשרות רבות של הליכים נגד המשיבה החל משנת 2009.

במסגרת הבקשה דנא טוען המבקש כי ההחלטה הומצאה לו ביום 28.5.2023, וכי ביום 8.8.2023 הוא פנה במכתב לנשיאת בית המשפט העליון ולוועדת האתיקה לשופטים בטענות כי כב' השופטת ש' דותן הייתה מצויה בניגוד עניינים בעת מתן ההחלטה. לטענת המבקש, יש להורות על מתן ארכה לנקיטת הליך ערעורי על ההחלטה, וזאת עד לחלוף 40 ימים לאחר קבלת תשובה מטעם לשכת פניות הציבור של נשיאת בית המשפט העליון או וועדת האתיקה לשופטים, המאוחר מביניהם.

המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת כי היא אינה מעלה "טעם מיוחד" המצדיק להיעתר לה. כן נטען כי המבקש לא הפקיד ערובה במסגרת ההליך דנא.

לאחר העיון בטענות הצדדים, ובמכלול נסיבות העניין, לא מצאתי להיעתר לבקשה.

ראשית, כפי שנפסק בעבר, בעת בחינתה של בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך יש ליתן משקל משמעותי לעיתוי הדיוני בו הוגשה הבקשה. כן נפסק כי במקרים שבהם ידוע לבעל דין שהוא עשוי להידרש להארכת מועד להגשת הליך ערעורי מבעוד מועד, ראוי כי בקשה בנדון תוגש מיד עם ידיעת המבקש על הנסיבות שעשויות, לגישתו, להצדיק את מתן הארכה, וזאת על-מנת ליתן סיפק בידי בית המשפט לבחון את בקשתו מבלי שדחייתה תוביל למניעת האפשרות להגיש את הערעור במועד ותוך הפחתת הפגיעה בוודאות הדיונית של הצד שכנגד (ראו: בש"א 3064/21 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 6 (6.5.2021); בש"א 7625/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (21.11.2022)).

בענייננו, לא הובהר מדוע הבקשה דנא הוגשה אך יומיים לפני חלוף המועד האחרון להגשת הליך ערעורי על ההחלטה, וזאת כאשר על-פי הנטען, הפנייה לנשיאת בית המשפט העליון ולוועדת האתיקה התבצעה כבר ביום 8.8.2023, היינו כחודש לפני הגשת הבקשה דנא.

שנית, אף סיכויי ההליך אינם תומכים בקבלת הבקשה, וזאת בשים לב לאמות המידה המצומצמות להתערבות ערכאת הערעור ב"גלגול שלישי". עיון בטענות המבקש מעלה כי על פני הדברים, ומבלי לטעת מסמרות, ההליך הערעורי שבכוונתו להגיש אינו מעלה שאלה משפטית עקרונית החורגת מדל"ת אמותיהם של הצדדים להליך.

על רקע האמור, דין הבקשה להידחות.

בשולי הדברים, אציין כי ההליך דנא אינו מסוג ההליכים בהם קיימת חובה סטטוטורית להפקדת ערובה (ראו התוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), ומשכך לא ראיתי להורות למבקש להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיבה כתנאי לדיון בבקשתו.

בשים לב לבקשת המבקש, ובהיעדר התנגדות מצד המשיבה, המזכירות מתבקשת להסיר את החיסיון מהליך זה, לרבות פרסום שמות הצדדים.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ש"ח.