בש"א 6841/15 ישעיהו גרינצייג נ. אמיר שיתיאת

לפניי ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' לובינסקי

(רע"א 6325/15) מיום 20.9.2015 לפיה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בגדר בקשת רשות ערעור שהגיש.

1.

המערער הגיש לבית המשפט בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופש א' כהן ) בו נדחה ערעור שהגיש המערער על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב יפו, לפיו התקבלה תביעת המשיב לביצוע שטר שהוגשה נגד המערער.

2.

לצד הגשת בקשת רשות הערעור הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון וביום 20.9.2015 דחה הרשם את הבקשה. הרשם קבע כי המערער לא הניח תשתית מלאה וברורה לגבי מצבו הכלכלי של התא המשפחתי. כך, נקבע, כי הבקשה אינה כוללת פירוט ותיעוד בנוגע למצב חשבון הבנק של אשת המערער בן מופקדת הפנסיה החודשית המשולמת לה, וכי לא פורטו הוצאות התא המשפחתי ולא צורפו אסמכתאות רלוונטיות. כמו כן, ציין הרשם כי לא הורם הנטל להוכיח היעדר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה לצורך גיוס העירבון. בנוסף נקבע כי המערער הפקיד את העירבון במסגרת הערעור בבית המשפט המחוזי דבר המהווה בנסיבות אינדיקציה ממשית ליכולת להפקיד עירבון גם בהליך זה. הרשם הוסיף כי בהתחשב במהות ההליך והיקפו, שוויו של ההליך וההוצאות שנפסקו בערכאות הקודמות, על המערער לשלם את האגרה ולהפקיד עירבון בסך 12,000 ש"ח.

3.

המערער משיג על החלטת הרשם וטוען כי אין באפשרותו לשכור עורך דין וכי בנו שילם את העירבון בבית המשפט המחוזי וכי לו היה פונה אליו בבקשה דומה, היה נתקל בסירוב. המערער מוסיף כי אינו יודע כיצד עליו להוכיח שאין באפשרותו להסתייע בסביבתו הקרובה וכי אין לו הכנסות להוציא קצבת זיקנה. אשר להכנסותיה של רעייתו, טוען המערער כי זו אינה שומרת את תדפיסי הבנק שלה וכן הצהירה שאינה יכולה לסייע לו. המערער מוסיף כי העירבון שהפקיד בבית המשפט המחוזי חולט ללא הצדק וכי לא ניתן לו יומו בבית המשפט. על כן עותר המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת העירבון ולחלופין להפחתתו במידה משמעותית.

4.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. כפי שציין הרשם, פטור מאגרה ומעירבון יינתן רק לאחר שהוכיח מבקש הפטור כי עמד בשני התנאים הקבועים לכך בדין: האחד, חוסר יכולת כלכלית לעמוד בחיובים, שיוכח באמצעות הנחת תשתית עובדתית וראייתית הולמת וכן יש להוכיח כי המערער פעל לגייס את סכום העירבון מסביבתו הקרובה, והשני, כי סיכויי ההליך מצדיקים את מתן הפטור, (ראו, לעניין החיוב באגרה, תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007; כן ראו בש"א 3849/11 פלג נ'

Sofasa LLC

– חברה זרה הרשומה בארה"ב

(22.5.2011); בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד ארז חבר, הנאמן לנכסי החייב (3.10.2011); בש"א 6238/14 גור נ' עזר מציון

(5.11.2014)). זאת ועוד, שיקול דעתו של הרשם רחב וערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בו בקלות (ראו למשל בש"א 8686/14 פלח נ' יוסי דרור בתפקידו ככונס נכסים (28.12.2014)).

5.

המקרה דנן אינו מגלה עילה להתערבות בהחלטת הרשם. הרשם קבע כי הבקשה אינה מפורטת דיה ואינה עומדת באמות המידה שנקבעו לצורך הוכחת חוסר היכולת הכלכלית הנדרשת לקבלת הפטור המבוקש. מסקנות הרשם מקובלות עליי, ונימוקי הערעור, כפי שפורטו לעיל, אינם מלמדים אחרת. כך, המערער לא הוכיח כי אינו יכול לגייס את העירבון מסביבתו הקרובה, וזאת בשים לב לטענתו כי בנו הוא שהפקיד את העירבון בבית המשפט המחוזי; וגם טענותיו לעניין קביעות הרשם בנוגע לחשבון הבנק של רעייתו ולהוצאות התא המשפחתי, אינן מוכיחות כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בחיובים כאמור.

6.

סיכומם של דברים, הערעור נדחה. המערער ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון בשיעור שקבע הרשם. אני מאפשר למערער לעשות כן בתוך 21 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו אחרת יימחק ההליך או יירשם לדחייה, על פי העניין, ללא הודעה נוספת.