בש"א 6850/16 בש"א 6850/16

לפניי בקשה שהוגשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בתובענה ב-ת"א 67510-03-16, המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, עם הדיון ב-ת"א 4646-07-16, המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. עניינן של התובענות בנזקים שנגרמו על רקע תאונת דרכים קשה, שאירעה ביום 1.6.2015 ברמת הגולן ובה קיפחו את חייהם רעייתו של המשיב 1, היא אימה של המשיבה 2, ושניים מילדיהם, אחיה של המשיבה 2. המשיבים נכחו אף הם ברכב בעת התאונה, ונגרמו להם כנטען נזקי גוף. את שתי התובענות הגישו המשיבים נגד המבקשת – ת"א 67510-03-16 (מחוזי – תל אביב) היא תביעת העיזבון והתלויים במנוחים, ואילו ת"א 4646-07-16 (מחוזי – מרכז) היא תביעת המשיבים כנפגעים ישירים.

איחוד הדיון מתבקש לצורך ייעולו ועל מנת למנוע כפל התדיינות וסיכון למתן החלטות סותרות על-ידי בתי משפט שונים באותו עניין. זאת משנטען כי שתי התובענות נסמכות על תשתית עובדתית אחת, וכי עתידות להתברר בהן שאלות משותפות, ובהן חישוב שכרו הנוכחי ופוטנציאל ההשתכרות העתידי של המשיב 1; בחינת תרומתו למשק הבית; עזרת הזולת לה נזקקים המשיבים; ושאלת החבות בגין הנזקים. יצוין כי שני ההליכים מצויים בשלבים מקדמיים בלבד, כאשר טרם התקיימו בהם דיונים כלשהם וב-ת"א 4646-07-16 (מחוזי – מרכז) אף טרם הוגש כתב הגנה. המבקשת הותירה את קביעת המקום בו יתקיים הבירור המאוחד לשיקול דעתו של בית משפט זה.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, התביעות פוצלו היות שהבירור הנדרש בגדרי ת"א 67510-03-16 (מחוזי – תל אביב) אינו מורכב ולא יצריך דיון ממושך, בעוד שבמסגרת הדיון ב-ת"א 4646-07-16 (מחוזי – מרכז) יידרשו ככל הנראה חוות דעת רפואיות ושמיעת ראיות. נטען כי למעשה חישוב בסיס השכר של המשיב 1 הוא השאלה העובדתית היחידה שחולקים שני ההליכים, ולכן איחוד הדיון לא יביא אלא לסרבולו.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כפי שנקבע לא אחת, אין הכרח כי תתקיים חפיפה מושלמת בין התובענות על מנת שיאוחד הדיון ודי בכך שלנוכח ההשקה הקיימת ראוי כי בית המשפט ישקיף על הסכסוך כמכלול, ויקבע את סדרי הדיון המתאימים לבירור המחלוקות (ראו למשל, בש"א 2565/16 בסיסי נ' ספדי (18.4.2016); בש"א 7775/13 נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ נ' חברת ק.א.א. השקעות ונדל"ן בע"מ (22.12.2013)). במקרה דנן, בעלי הדין בשני ההליכים זהים; שתי התובענות חולקות תשתית עובדתית משותפת, שעניינה הנזקים שנגרמו עקב תאונת הדרכים; והשאלות המשפטיות הנדונות בהן כרוכות אלה באלה, כאשר ההכרעה בחלק מן השאלות העולות באחד מן ההליכים תשפיע על ההליך האחר. בנסיבות אלה נחה דעתי כי יש טעם בבירור מאוחד של שני העניינים, וכי פיצולו יגרור בזבוז של משאבים שיפוטיים. הבירור המאוחד יתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הואיל ואליו הוגשה התובענה הראשונה בזמן, ונקבע בה מועד לקיום ישיבת קדם-משפט.

לעניין חששם של המשיבים מסרבול הדיון יודגש כי אינני מורה על איחוד התובענות, כי אם על איחוד הדיון בהן במובן זה ששתיהן יובאו לפני אותו מותב; ובית המשפט בתל אביב ינהל את הדיון לפי שיקול דעתו וחוכמתו.

התוצאה היא שהבקשה מתקבלת. אני מורה על העברת הדיון בתובענה ב-ת"א 4646-07-16 (מחוזי – מרכז) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפני אותו מותב שהדיון ב-ת"א 67510-03-16 קבוע לפניו.