בש"א 6863-22 בש"א 6863-22

לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לאיחוד הדיון בת"א 27794-01-22, המתנהל בבית המשפט השלום בהרצליה, עם הדיון בת"א 62879-09-19, המתנהל בבית משפט השלום ברחובות.

1.כעולה מהבקשה ומעיון בתיקי בית המשפט, התביעה שכותרתה ת"א 62879-09-19 (להלן: התביעה הראשונה) הינה תביעה כספית שהוגשה ביום 26.9.2019, נגד המשיבה 3 (להלן: מנורה), על-ידי המשיבים 1-2 (להלן: היורשים), לקבלת תגמולי ביטוח חיים בגין פטירתה של אמם המנוחה. על פי הנטען בכתב התביעה, מנורה סירבה לשלם ליורשים את תגמולי הביטוח בטענה כי בעת הצטרפותה לפוליסה, לא ציינה המנוחה בעיות רפואיות שונות מהן סבלה. כבר עתה יצוין כי לשיטת מנורה, כפי שעולה מכתבי הטענות השונים שהוגשו בהליך, תביעת היורשים הוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות לה כפופה הפוליסה.

ביום 27.10.2021 הגישו היורשים בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך צירוף המבקשים – סוכן הביטוח של המנוחה, שבסיועו נכרת חוזה הביטוח נשוא התביעה הראשונה, וסוכנות הביטוח המצויה בבעלותו, בהתאמה – כנתבעים נוספים (להלן: בקשת התיקון). בבקשת התיקון נטען כי ככל שבעמדתה של מנורה יש ממש, סוכן הביטוח התרשל בכך שלא התריע בפני היורשים כי תביעתם עומדת להתיישן. עוד נטען כי סוכן הביטוח הוא שפעל לצרף את המנוחה לפוליסת הביטוח, וכי היה מודע למצבה הרפואי, כך שכלל הטענות בדבר אי-גילוי רובצות לפתחו. נוכח האמור, נטען כי יש לאפשר את הצירוף על מנת לברר עד תום את המחלוקת באשר לסוגיות ההתיישנות ואי-הגילוי.

בקשת התיקון נדחתה בהחלטת בית המשפט השלום (כב' השופטת ר' הירש) מיום 14.12.2021, בקבעו כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, ללא הסבר המניח את הדעת, וכי ניתן היה לכלול את התיקון המבוקש "בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה" כבר בעת הגשת התביעה. עוד קבע בית משפט השלום כי הוספת נתבעים שונים בגין עילות תביעה חדשות תוביל לעיכוב בבירור התביעה.

2.התביעה ב-ת"א 27794-01-22 (להלן: התביעה השנייה) הינה תביעה כספית שהגישו היורשים נגד המבקשים, זמן קצר לאחר דחיית בקשת התיקון. בכתב התביעה טענו היורשים, בין היתר, ובדומה לבקשת התיקון, כי התנהלותו הרשלנית של המבקש 1 הובילה לדחיית תביעתם לתגמולי ביטוח על-ידי מנורה מחמת אי-גילוי, וכן להתיישנות התביעה הראשונה.

במסגרת ההליך שוגרה על-ידי המבקשים הודעה לצדדי ג' – המשיבה 4, עורכת הדין שייצגה את היורשים בהליכים הנוגעים לתגמולי הביטוח; ומנורה, אשר ביטחה כאמור את המנוחה בביטוח חיים. באשר למנורה, נטען, בין היתר, כי זו התרשלה בכך שלא ציינה במכתבים מטעמה את מועד ההתיישנות, וזאת, על פי הנטען, בניגוד להוראות המפקח על הביטוח.

3.המבקשים טוענים כי התובענות עוסקות באותו אירוע ומעוררות שאלות זהות בדבר "האחריות האופפת אותו". בתוך כך, מדגישים המבקשים כי ישנה זהות בין התובעים בשתי התובענות; וכי מנורה משמשת כנתבעת בתביעה הראשונה וצד ג' מס' 2 בתביעה השנייה. על רקע זה, טוענים המבקשים כי איחוד הדיון בתובענות יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה.

4.הבקשה הוגשה בהסכמת היורשים בלבד, ועל כן הוריתי בהחלטתי מיום 19.10.2022 ליתר המשיבות להגיב לבקשה. המשיבה 4 הודיעה כי היא מותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, ואילו מנורה הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה.

בתגובתה, מפרטת מנורה כי כל אחת מהתובענות שאיחוד הדיון בהן מבוקש מצויה בשלב דיוני שונה, שכן הדיון בתביעה הראשונה מצוי בשלב מתקדם, לאחר הגשת ראיות הצדדים, בעוד שהדיון בתביעה השנייה מצוי בשלב מקדמי בלבד, טרם הגשת כל כתבי ההגנה בתיק. עוד טוענת מנורה כי כל אחת מהתובענות מבוססת על עילת תביעה שונה – התביעה הראשונה נסובה על עילת תביעה חוזית, ואילו התביעה השנייה נסובה על עילת תביעה נזיקית. נוכח האמור, סוברת מנורה כי איחוד הדיון בתובענות לא יוביל לייעול ההליך, כי אם לסרבולו.

5.לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל.

קבלת הבקשה מעוררת אי נוחות מסוימת, שכן התוצאה נראית כ-"עוקפת" את החלטתו של בית המשפט מיום 14.12.2021 שלא להתיר את תיקון כתב התביעה. ניתן להניח כי אילו התביעה השנייה הייתה מתנהלת אך ורק נגד המבקשים, היה מקום לדחות בקשה לאיחודה עם התביעה הראשונה, בין השאר בשל הטעם האמור.

אלא שמאז שניתנה החלטת בית המשפט מיום 14.12.2021, חלה התפתחות מעבר להגשת התביעה השנייה: שוגרה במסגרתה הודעת צד ג' למנורה, אשר מעוררת, בין השאר, את שאלת ההתיישנות. בכך, נוצרה, הלכה למעשה, חפיפה משמעותית בין התובענות. במצב דברים זה, נוצר חשש ממשי לכפל התדיינות ואף להכרעות סותרות, אשר מטה את הכף לטובת איחוד התובענות.

6.באשר לטענת מנורה, לפיה התובענות מבוססות על עילות תביעה שונות – כפי שנקבע זה מכבר, אין בעובדה זו כדי למנוע את איחודן, שכן "די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא" (בש"א 574/98 אלמשנו נ' האפוטרופוס הכללי, פסקה 4 (9.3.1998)). השקה שכזו אכן קיימת בענייננו, כמוסבר לעיל.

7.סוף דבר: הבקשה מתקבלת. הדיון בת"א 27794-01-22 יועבר מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום ברחובות, ויאוחד שם עם ת"א 62879-09-19.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.