בש"א 3117-23 בש"א 3117-23

לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), לאיחוד הדיון בת"א 66591-01-23 המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (להלן: ההליך במחוזי מרכז), עם הדיון בת"א 27325-03-23 (להלן: ההליך במחוזי תל אביב) המתנהל בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו. מתגובת המשיבים לבקשה עולה כי ביום 1.5.2023 נפתח הליך נוסף בעניינם של הצדדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"א 1840-05-23; להלן: ההליך הנוסף), ועל כן התבקשו הצדדים להגיש את עמדתם באשר לאיחוד הדיון גם עם הליך זה.

1.כעולה מהבקשה ומנספחיה, שלושת ההליכים נסובים על הליך בוררות המתנהל בין המבקשת 2 (להלן: החברה) ובין המשיבים בקשר לסכסוך שנתגלע ביניהם בנוגע לדירות שרכשו המשיבים מהחברה. ההליך במחוזי מרכז עניינו תביעת החברה נגד המשיבים לביטול מינוי בורר, אשר הוגשה תחילה לבית משפט השלום בפתח תקווה, אולם ביום 19.3.2023 הועבר הדיון בה למחוזי מרכז מטעמי סמכות עניינית. בהליך זה נקבע דיון בבקשה להפקדת ערובה ליום 13.7.2023; ההליך במחוזי תל אביב עניינו בקשת המשיבים להורות על צירוף המבקשת 1 להליך הבוררות, בין היתר, בטענה כי היא בעלת המניות היחידה בחברה. ביום 21.5.2023 הורה המותב הדן בהליך על עיכוב הדיון בו עד להכרעה בבקשה דנן; ההליך הנוסף עניינו בקשת המשיבים לאישור פסק בוררות זמני שניתן בהליך הבוררות.

2.המבקשות סבורות כי ההליכים מעוררים שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות הנוגעות לאותו הליך בוררות המתנהל בין הצדדים, וכי לתוצאות כל הליך השפעה ברורה על ההליך אחר. כך, נטען כי "אם מתקבלת תביעת ביטול מינוי הבורר מתייתרת תביעת הצירוף, ובאותה מידה ברור כי אם תתקבל תביעת הצירוף יהא צורך לצרף את המבקשת 1 גם להליך בנושא מינוי הבורר". לפיכך, סבורות המבקשות כי למען היעילות ובכדי למנוע התדיינות כפולה ומתן הכרעות סותרות, יש להורות על איחוד הדיון בהליכים. המבקשות מוסיפות וטוענות כי יש לקיים את הדיון המאוחד בהליכים במחוזי מרכז, זאת בין היתר, לנוכח העובדה כי בתה של המבקשת 1 עובדת כמתמחה של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

3.המשיבים, מצדם, מתנגדים לבקשה. לטענתם, שני ההליכים מעוררים סוגיות משפטיות שונות, הסעדים הנתבעים בהם שונים ואין זהות מוחלטת בין בעלי הדין. עוד נטען כי ההליכים מצויים בשלבים דיוניים שונים – בהליך במחוזי מרכז טרם הוגש כתב הגנה ואילו בהליך במחוזי תל אביב הוגשו עמדות הצדדים וזה "הבשיל לכדי מתן הכרעה או למצער קביעת דיון". בנסיבות אלו, סבורים המשיבים כי איחוד ההליכים יוביל לסרבולם ולעיכובם וכן לבזבוז זמן שיפוטי יקר. עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה לנוכח השיהוי שדבק בהגשתה, שכן הבקשה הוגשה ביום 23.4.2023, בעוד שההליך במחוזי תל אביב נפתח ביום 13.3.2023. מכל מקום, ככל שיוחלט על איחוד הדיון בהליכים, מבקשים המשיבים לקיים את הדיון המאוחד בהם במחוזי תל אביב.

4.לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כפי שנקבע לא אחת, אין הכרח כי תתקיים חפיפה מוחלטת בין התובענות או בין בעלי הדין על מנת שיאוחד הדיון בהן, ודי בקיומה של השקה בין התובענות בכדי לקבוע כי הן "בנושא אחד" (ראו מיני רבים: בש"א 6863/22 סלע נ' אברמוביץ, פסקה 6 (4.12.2022); בש"א 2565/16 בסיסי נ' ספדי (18.4.2016)). במקרה דנן, ההליכים עוסקים באותה מסכת עובדתית שעניינה הליך בוררות המתנהל בין הצדדים, ועל פני הדברים דומה כי אכן יש בתוצאות ההליך האחד כדי להשליך על ההליך האחר. בנסיבות אלו, אני סבורה כי איחוד הדיון בהליכים יקדם את היעילות הדיונית ועשוי למנוע הכרעות שיפוטיות סותרות (ראו והשוו: בש"א 4436/13 בן שמואל נ' בן חיים (28.7.2013)). זאת ועוד, לא שוכנעתי כי הבקשה שלפניי לוקה בשיהוי המצדיק את דחייתה ומכל מקום, בהינתן השלב המקדמי שבו מצויים שלושת ההליכים, היתרון שבאיחוד הדיון בהם גובר (ראו והשוו: בש"א 9212/16 איי. די. איי חברה לביטוח בע"מ נ' פדיל (8.12.2016)).

5.אשר לפורום שיקיים את הדיון המאוחד – בשים לב לעובדה כי בתה של המבקשת 1 עובדת כמתמחה בלשכת נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, אני סבורה כי מטעמי מראית פני הצדק, יש לקיים את הדיון המאוחד בהליכים במחוזי מרכז (ראו והשוו: בש"א 2751/17 ירקוני נ' רונלייט דיגיטל בע"מ, פסקה 3 (27.4.2017); בש"א 3725/22 פולטוב נ' עופר אהרון חברה לעבודות בניה בע"מ (19.6.2022); בש"א 1226/19 נחום נ' אדרי (17.3.2019)).

6.אשר על כן, הדיון בת"א 27325-03-23 והדיון בת"א 1840-05-23 יועברו לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ויאוחדו שם עם הדיון בת"א 66591-01-23.