בש"א 4436/13 ערן בן שמואל נ. פרופ' שלמה בן חיים

1.

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין ), לאיחוד הדיון בת"א 1782-10-11 (מחוזי – מרכז-לוד) (להלן – התביעה במרכז ) עם ת"א 49733-09-12 (מחוזי – תל-אביב-יפו) (להלן – התביעה בתל-אביב ). התביעה במרכז הוגשה על-ידי המבקשים נגד המשיבים 8-1, ובהמשך נוסף גם המשיב 9 כנתבע. במוקד אותו הליך, מחלוקת בנוגע לזכויות בקניין הרוחני באמצאה שפותחה על-ידי המבקשים ולגבי תוקפם של הסכמים שנחתמו בין הצדדים. התביעה בתל-אביב הוגשה על-ידי המשיבה 2 נגד המבקשים, שהועסקו אצלה, והיא עוסקת בעיקר בשאלת הבעלות בקניין רוחני ודרישה כי המבקשים יחתמו על מסמכי העברת בעלות והצהרות ממציאים ביחס לאמצאה נוספת. יוער, כי בין בעלי הדין (או חלקם) מתנהלים הליכים, כך נראה, אף במדינות אחרות.

2.

המבקשים מנמקים את בקשתם לאיחוד הדיון בטעמים של יעילות ורצון להימנע מהכרעות סותרות. הם עומדים בהרחבה על החפיפה והקשר הנושאי ההדוק הקיימים, לשיטתם, בין שתי התביעות. בתמצית, לטענתם, בשתי התביעות מתעוררות אותן שאלות משפטיות ואותן פלוגתאות ובשתיהן נפרשת בפני בית המשפט אותה מסכת עובדתית. בהקשר זה הם טוענים, בין היתר, כי התביעה במרכז מוזכרת בכתב התביעה בתביעה בתל-אביב וכך גם עובדות וטענות שעלו באותו הליך. בנוסף, טוענים המבקשים כי אף השלב הדיוני המוקדם בו מצויות התביעות מצדיק את איחוד הדיון בהן. הבקשה היא לאיחוד הדיון בשתי התביעות, במידת האפשר, בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד שבפניו מתבררת התביעה הראשונה בזמן. כמו כן, לדעת המבקשים, העומס הדיוני המוטל על בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הוא פחות מזה המוטל על בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

3.

המשיבים 1, 2, 6 ו-8 (להלן – המשיבים ) מתנגדים לבקשה. הם טוענים כי בניגוד לאמור בבקשה, שתי התביעות מעלות סוגיות שונות ונפרדות. בנוסף, הם טוענים כי בבקשה הוסתרה עובדה מהותית לפיה, בין המשיבה 2 והמבקשים מתנהל הליך נוסף בבית הדין לעבודה בתל-אביב-יפו (ס"ע 48546-02-11) (להלן – ההליך בבית הדין ). הליך זה הוא הראשון בזמן מבין כל ההליכים הנזכרים כאן. לטענת המשיבים, המבקשים הסתירו מבית המשפט אף את העובדה שהם הגישו לאחרונה בקשה לעיכוב ההליכים בהליך בבית הדין עד לסיום ההליכים בתביעה במרכז. המשיבים טוענים כי יש להימנע מהחלטה בבקשה שלפנינו עד אשר תוכרע הבקשה האמורה לעיכוב ההליכים, שאז ייוודע איזה מבין ההליכים – ההליך בבית הדין או התביעה במרכז – יוכרע קודם. לטענתם, קבלת הבקשה לאיחוד הדיון תהיה "הרסנית" עבורם. זאת, משום שבמקרה כזה, אם בסופו של דבר, התביעה במרכז תעוכב עד לסיום ההליך בבית הדין, הרי שתעוכב איתה גם התביעה בתל-אביב, שבירורה "קריטי" מבחינת המשיבים. עוד טוענים המשיבים כי הבקשה מוקדמת, שכן כתבי הטענות בשתי התביעות טרם התגבשו, הואיל והמבקשים ביקשו לתקן את כתב התביעה בתביעה במרכז והודיעו על כוונתם לבקש לתקן את כתב ההגנה בתביעה בתל-אביב. לבסוף, הם טוענים כי אין הצדקה לאחד את התביעה בתל-אביב עם התביעה במרכז, שלדבריהם, עדיין לא הומצאה לחלק מהנתבעים שם (המשיבים 5-4). מכל מקום, המשיבים מציינים כי אם בכל זאת תתקבל הבקשה לאיחוד הדיון, הרי שאין להם התנגדות לאיחוד התביעה במרכז והתביעה בתל-אביב בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

4.

יוער, כי בהודעת המבקשים מיום 26.6.2013 צוין, בין היתר, כי כתב התביעה בתביעה במרכז הומצא כדין באותו היום למשיבה 4 וכי עד אותו מועד לא עלה בידיהם להמציא את כתב התביעה למשיבה 5. עם זאת, לדברי המשיבים, המשיבה 5 עדיין לא הוכרה כצד לתביעה בתביעה במרכז. כמו כן, בהודעת המבקשים מיום 21.7.2013 נמסר, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל ביום 16.7.2013 את בקשתם לתיקון כתב התביעה בהליך שבפניו.

5.

עוד יצוין, כי המשיבים 3, 4, 5 ו-9 לא השיבו לבקשה.

6.

דין הבקשה להתקבל. לאחר עיון בבקשה ובתשובת המשיבים, אני מתרשם כי התביעה במרכז והתביעה בתל-אביב עוסקות בנושאים שהם, לכל הפחות, משיקים מבחינה משפטית ועובדתית. ניתן אף להניח כי רבים מהעדים שיידרשו להעיד בשתי התביעות יהיו אותם עדים. בנסיבות אלה, איחוד הדיון יביא לייעול ההליכים ולחסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים, ואף עשוי למנוע הכרעות שיפוטיות סותרות בשאלות המשותפות לשתי התביעות (ראו, בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בצלאל (6.5.2001)) . אכן, המבקשים לא גילו בבקשתם דנא כי תלוי הליך בבית הדין האזורי לעבודה בין בעלי הדין (או חלקם), מה גם שמדובר בהליך המוקדם ביותר מבין שלושת ההליכים שנזכרו. בהחלט יש לפקוד לחובתם של המבקשים את המחדל האמור. עם זאת, דומה שהשיקול העיקרי לעניין איחוד הליכים הינו שיקול מערכתי ולאו דווקא שיקול הנוגע לבעלי הדין המסוימים בהליכים שמבוקש לאחדם. באומרי שיקול מערכתי, כוונתי להשלכה של ניהול שני הליכים בעת ובעונה אחת בשני בתי משפט שונים של אותה דרגה, כאשר הסוגיות העובדתיות והמשפטיות הינן קרובות וכאשר מדובר באותם בעלי דין (ואף כאשר אין זהות מלאה בין בעלי הדין בהליכים השונים). אם ההליכים לא יאוחדו ויתנהלו במקביל בשני בתי משפט שונים יביא הדבר לבזבוז משאבים שיפוטיים. כתוצאה מכך ייפגעו מתדיינים אחרים, הממתינים לדיון בהליכים בהם הם מעורבים. מאחר שהשיקול העיקרי הינו שיקול מערכתי כאמור, אין ליתן משקל רב למחדל הנזכר – היעדר איזכור של ההליך בבית הדין האזורי לעבודה.

7.

אשר לסוגיה של עיכוב ההליכים: עניין זה תלוי בבית הדין האזורי לעבודה, וכמובן שאיני מביע כל עמדה בסוגיה. המבקשים מביעים חשש כי אם וכאשר תועבר התביעה בתל-אביב לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד יעוכב דווקא הדיון בשתי התובענות שאוחדו עד להכרעה בבית הדין האזורי לעבודה. אף בעניין זה איני מביע כל דעה. עם זאת אציין, כי ניתן להניח שאם תוגש בקשה לעיכוב לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ייתן בית המשפט דעתו לכך שהתביעה בתל-אביב הועברה אליו. בהקשר זה נעיר מן הצד האחר שגם אם הייתי מחליט שלא לאחד את התובענות, לא הייתה מניעה מלעתור בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב לעיכוב ההליך שבפניו (שהינו ההליך המאוחר מבין שני ההליכים התלויים בבתי המשפט המחוזיים).

8.

הדיון המאוחד יתקיים לפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, הוא בית המשפט לו הוגשה התביעה הראשונה בזמן (מבין אלה שהוגשו לבתי המשפט המחוזיים). הבקשה מתקבלת, אפוא. הנני מורה, מכוח סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על העברת הדיון בת"א 49733-09-12 (מחוזי – תל-אביב-יפו) לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ועל איחוד הדיון שם עם ת"א 1782-10-11 (מחוזי – מרכז-לוד). נוכח מחדלם הנזכר של המבקשים, לא ייפסקו הוצאות לזכותם.