בש"א 4715/14 עדן רשת חנויות נוחות בע"מ נ. ניר בנים, מושב עובדים להתיישבות

1.

בבקשה שלפניי מבוקש לאחד את הדיון בשני הליכים העוסקים ביחסים בין בעלי הדין בנוגע למבנה מסחרי ששכרה המבקשת מהמשיב 1 (להלן – המושב ). המשיבים 3-2 שכרו את המבנה קודם למבקשת, ומכרו למבקשת את העסק שניהלו בו.

2.

בהליך האחד, מדובר בבקשה לביצוע שטר ביטחון שהגיש המושב נגד המבקשת בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב-יפו. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השטר, שהדיון בה הועבר לבית משפט השלום ברחובות. בהתנגדות נטען כי המושב לא היה רשאי להציג את השטר לפירעון. זאת, שכן בהתאם לחוזה השכירות המושב לא היה זכאי לקבל דמי שכירות עבור תקופה שבה המבנה לא היה ראוי לשימוש סביר. ברקע לכך עומדת טענת המבקשת כי עקב חדירת מי גשמים למבנה והצפתו לא ניתן היה להפעיל את העסק, ובגין כך נגרמו למבקשת נזקים רבים. בהליך זה ניתנה למבקשת רשות להתגונן. ההליך השני, הוא תובענה שהגישה המבקשת נגד המשיבים לבית משפט השלום בבאר-שבע. עניינה של תביעה זו בנזקים שנגרמו למבקשת בגין האירוע בו חדרו מי הגשמים למבנה, ובה טוענת המבקשת כי המשיבים הציגו בפניה מצגי שווא אודות מצבו של המבנה.

3.

לטענת המבקשת, בשני ההליכים מדובר באותה מסכת עובדתית, ולכן מטעמים של יעילות הדיון ומניעת חשש להכרעות סותרות ראוי לדון בהם במאוחד. הבקשה היא לכך שהדיון בשני ההליכים ייערך במאוחד בפני בית משפט השלום בבאר-שבע, ולחלופין בכל בית משפט שלום אחר. שלושת המשיבים מתנגדים לאיחוד הדיון מנימוקים דומים (המושב בתשובות מימים 10.7.2014 ו-16.7.2014, והמשיבים 3-2 בתשובה מיום 15.7.2014). לטענתם, היעתרות לבקשה תסרבל את הדיון. הם מוסיפים, כי אין זהות מוחלטת בין בעלי הדין בהליכים השונים, שכן המשיבים 3-2 אינם צד לתובענה המתבררת בבית משפט השלום ברחובות. כן נטען, כי כל אחד מההליכים עוסק בסוגיה שונה. ההליך האחד מבוסס על עילה שטרית, והאחר על עילה חוזית-נזיקית. בהקשר זה נטען, כי אין זהות בין הפלוגתאות בהליכים הללו. המושב טען עוד, כי מבחינתו טמון קושי נוסף בבקשה, מאחר שהוא מיוצג בכל אחד מההליכים על ידי עורכי דין שונים. בהקשר זה יוער, כי כל אחד מעורכי דין אלה ראה לנכון להגיש תשובה נפרדת לבקשה. זאת, בלא שהוצג כל הסבר מדוע לא ניתן היה להגיש בשם המושב תשובה אחת משותפת. המשיבים 3-2 הוסיפו, כי יש לדחות את הבקשה גם מן הטעם שזו לא כללה תביעה בעילה שטרית שהגישה המשיבה 2 נגד המבקשת, אשר מתבררת בבית משפט השלום ברמלה (ת"ט 15621-10-13).

4.

דין הבקשה להתקבל. שני ההליכים עוסקים במסכת עובדתית דומה, ועיון בכתבי הטענות שצורפו לבקשה מלמד כי בשני ההליכים מועלות טענות שמקורן באותה עיסקה. כפי שנפסק לעניין השימוש בסמכות לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי ), "די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא" (בש"א 574/98 אלמשנו נ' האפוטרופוס הכללי

(9.3.1998)). השקה כזאת מתקיימת בענייננו. בנסיבות אלה, איחוד הדיון בשתי התובענות יביא לייעול ההליכים ולחיסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים. איחוד הדיון אף ימנע את החשש מפני הכרעות שיפוטיות סותרות באותן סוגיות. אין בעובדה שאחד מההליכים מבוסס על עילה שטרית (לאחר שניתנה בו רשות להתגונן) כדי למנוע את עריכת הדיון במאוחד (ראו, בש"א 261/13 רוזנגרטן ישראל נ' מעדני שרפ אלון מורה בע"מ , פיסקה 5 (25.3.2013)). אף בטענה בדבר היעדרה של זהות מוחלטת בין בעלי הדין אין כדי לגרוע ממסקנה זו (ראו, בש"א 4887/13 עדני נ' וינקלר , פיסקה 3 (28.7.2013)). גם בטענה כי המושב מיוצג בכל אחד מן ההליכים על ידי עורכי דין שונים אין כדי להביא לדחיית הבקשה. כאמור לעיל, השיקול העיקרי לעניין איחוד הליכים הינו שיקול מערכתי, ולאו דווקא שיקול הנוגע לבעלי הדין המסוימים בהליכים שאיחוד הדיון בהם מבוקש (ראו, בש"א 4436/13

בן שמואל נ' בן חיים , פיסקה 6 (28.7.2013)).

5.

לאחר שהגעתי למסקנה כי מאזן הנוחות במקרה זה אינו נוטה במובהק לטובת בית משפט מסוים, דעתי היא כי יש לאחד את הדיון בתובענות בבית משפט השלום ברחובות. זאת, משום שההליך בבית משפט השלום ברחובות הוא הראשון בזמן מבחינת מועד הגשתו (ראו, בש"א 5010/12 ריסורסס בע"מ נ' אל רועי טרייד בע"מ (11.7.2012)).

6.

לבסוף יוער, כי בצדק לא צירפה המבקשת לבקשה דנא את ההליך הנוסף המתנהל בינה לבין המשיבה 2 בבית משפט השלום ברמלה (ת"ט 15621-10-13). עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי באותו הליך טרם ניתנה למבקשת רשות להתגונן. משכך, ברי כי ההליך המתברר בבית משפט השלום ברמלה מצוי בשלב דיוני שונה ביחס לתובענות נושא בקשה זו, ולא היה מקום לאחד את הדיון עימו בנקודת הזמן הנוכחית (ראו, בש"א 4851/12 דגמי נ ' רון יבוא ויצור משאבות בע"מ , פיסקה 4 (9.7.2012)). אם תינתן למבקשת רשות להתגונן בהליך המתברר בבית משפט השלום ברמלה, ובעניין זה אינני מביע כל עמדה, ניתן יהיה לפנות בבקשה חדשה לאיחוד הדיון עם ההליכים נושא בקשה זו. ויובהר, כי אינני מביע דעה גם באשר לגורלה של בקשה כאמור, ככל ותוגש.

7.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. הנני מורה על העברת הדיון בת"א 2075-02-14 (שלום – באר-שבע) לבית משפט השלום ברחובות, ועל איחוד הדיון שם עם תא"מ 57225-06-13 (שלום – רחובות). לא ייעשה צו להוצאות.