בש"א 4851/12 דגמי אברהם נ. רון יבוא ויצור משאבות בע"מ

1.

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בשתי תובענות שהוגשו נגד המבקש.

2.

על פי הבקשה, המבקש הזמין עבודות מסוימות מהמשיבה 2 ומסר לה בגינן שלושה שיקים, שלא נפרעו. לטענת המבקש, המשיבה 2 סיחרה שניים משלושת השיקים למשיבה 3 ואת השיק הנוסף סיחרה למשיבה 1. בשנת 2009 הגישה המשיבה 3 בקשה לביצוע שטרות ללשכת ההוצאה לפועל בעכו בגין שני השיקים של המבקש שהועברו לרשותה. המבקש הגיש התנגדות והדיון הועבר לבית משפט השלום בעכו (ת"א 711-03-09 ; להלן – התובענה הראשונה ). מאוחר יותר צורפה המשיבה 2 לתובענה הראשונה כתובעת נוספת. בשנת 2011 הגישה המשיבה 1 בקשה לביצוע שטר ללשכת ההוצאה לפועל בחדרה בגין השיק של המבקש שהועבר לרשותה. המבקש הגיש התנגדות והדיון הועבר לבית משפט השלום בהרצליה (ת"ט

51656-12-11 ; להלן – התובענה השנייה ).

3.

המבקש עותר לאחד את הדיון בשתי התובענות בנימוק שמדובר בתובענות בעלות רקע עובדתי זהה. לטענת המבקש, שלושת השיקים העומדים במוקד התובענות היו אמורים להיות מוחזרים לידיו, אך הם הועברו שלא כדין למשיבות 1 ו-3. על פי הטענה, תחת שלושת השיקים שלא נפרעו מסר המבקש למשיבה 2 שיק חלופי של בִתו, אשר בגינו שולמו סכומים נכבדים במסגרת הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגד הבת. המשיבות מתנגדות לבקשה. המשיבות 2 ו-3, הן התובעות בתובענה הראשונה, טוענות כי התובענה הראשונה הוגשה לפני זמן רב וכי איחוד התובענות יגרום לעיכוב נוסף בבירור תביעתן. המשיבה 1, היא התובעת בתובענה השנייה, טוענת כי אין מקום לאחד את הדיון בתובענות בשלב הנוכחי. זאת על פי הטענה, מכיוון שבתובענה השנייה טרם נקבע האם תינתן למבקש רשות להתגונן.

4.

דין הבקשה להידחות. התובענות אכן מצויות בשלבים דיוניים שונים. בתובענה הראשונה ניתנה רשות להתגונן, בעוד שבתובענה השנייה טרם נדונה ההתנגדות שהגיש המבקש וטרם נקבע האם תינתן למבקש רשות להתגונן. על כן, סבורני שאיחוד התובענות בשלב הנוכחי עלול לסרבל את הדיון יותר מאשר לייעלו. אם תינתן למבקש רשות להתגונן בתובענה השנייה – ויובהר כי איני מביע כל עמדה בקשר לכך – ניתן יהיה לשוב ולהגיש בקשה לאיחוד התובענות. כמובן, שאיני מביע דעה בקשר לסיכוייה של בקשה כאמור, ובכפוף, כמובן, להתקדמות ההליכים בתובענה הראשונה.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. יוער, כי הבקשה דנא הוגשה ביום 20.6.2012, כחצי שנה לאחר הגשת התובענה השנייה. מבדיקה במערכת "נט המשפט" עולה, כי בשל הגשת הבקשה דנא בוטל דיון הוכחות בתובענה הראשונה, דיון שנקבע מספר חודשים מראש ליום 4.7.2012. מצב זה היה יכול להימנע אילו הבקשה לאיחוד התובענות הייתה מוגשת במועד מוקדם יותר. נוכח האמור המבקש יישא בהוצאות בסך 2,000 ש"ח לטובת המשיבות 2 ו-3. בנוסף יישא המבקש בהוצאות בסך 1,000 ש"ח לטובת המשיבה 1.