בש"א 261/13 רוזנגרטן ישראל נ. מעדני שרפ אלון מורה בע"מ

1.

בבקשה שלפניי מבוקש להעביר את הדיון בת"א 3631-08-12 (שלום – תל אביב-יפו) לבית משפט השלום בירושלים, ועל איחוד הדיון שם עם ת"א 50759-01-12 (שלום – ירושלים). המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

מהמסמכים שצורפו לבקשה ולתשובה לה עולה, כי המבקש 1, ישראל רוזנגרטן, מחזיק ב-99% ממניותיה של המבקשת 2, חברת פסטראמי אנד סלאמי בע"מ. המשיבה, מעדני שרפ אלון מורה בע"מ, יזמה נגד המבקשים שני הליכים נפרדים. ההליך הראשון : ביום 25.1.2012 הגישה המשיבה נגד המבקש 1 תביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה, בטענה להפרת הסכם שנכרת בין הצדדים. לבקשת המבקש 1, אשר טען כי בית משפט השלום בפתח תקווה נעדר סמכות מקומית לדון בתביעה, הועברה התביעה לבית משפט השלום בירושלים (החלטה מיום 23.4.2012). יוער, כי לתביעה זו קדמה תביעה שהוגשה באותו עניין לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, ואשר נמחקה, בין היתר, מטעמים של העדר סמכות מקומית (ת"א 18502-06-11, פסק-דין מיום 2.11.2011). ההליך השני : ביום 27.3.2012 הגישה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו בקשה לביצוע שטרות שניתנו לה על-ידי המבקשת 2. ביום 26.7.2012, הגישה המבקשת 2 התנגדות לביצוע השטרות. המבקשת 2 ביקשה במסגרת ההתנגדות, כי הדיון בה ייערך בבית משפט השלום בירושלים. אולם, בהסדר דיוני שהושג בין בעלי הדין בהליך זה מיום 13.11.2012, הוסכם, כי "הבקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית תידחה ללא צו להוצאות". כן הסכימו בעלי הדין, כי תינתן למבקשת 2 רשות להתגונן. בעקבות זאת, הורה רשם בית משפט השלום בתל אביב-יפו בהחלטה מאותו יום, כי ההליך יידון שם "בסדר דין רגיל".

3.

לטענת המבקשים, בשני ההליכים מדובר באותה מסכת עובדתית, ולכן, מטעמים של יעילות ומניעת חשש להכרעות סותרות, מן הדין לדון בהם במאוחד. הם מבקשים כי הדבר ייעשה בבית משפט השלום בירושלים. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, כל אחד מההליכים עוסק בסוגיה שונה. ההליך האחד מבוסס על עילה חוזית, והאחר על עילה שטרית. לטענתה, גם אין זהות בין הנתבעים בהליכים השונים, שכן באחד נתבע המבקש 1, ובאחר המבקשת 2. המשיבה מוסיפה, כי איחוד הדיון בשני ההליכים יקפח את זכויותיה לביצוע השטרות שניתנו לה. לחלופין, המשיבה טוענת כי אם יאוחד הדיון בשני ההליכים, על הדבר להיעשות בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, ולא בירושלים, נוכח ההסדר הדיוני בין בעלי הדין שצוין לעיל.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, דעתי היא כי דין הבקשה להתקבל. שני ההליכים עוסקים באותה מסכת עובדתית, ועניינם באותה התקשרות חוזית בין הצדדים. עיון בכתבי הטענות שצורפו לבקשה, על נספחיהם, מלמד, כי בשני ההליכים מועלות על-ידי בעלי הדין טענות דומות. כך, למשל, השטרות שביצועם התבקש בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו, צורפו כנספחים לכתב התביעה שנדון בבית משפט השלום בירושלים. כפי שנפסק לעניין השימוש בסמכות הנתונה בתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין ), "די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא" (בש"א 574/98 אלמשנו נ' האפוטרופוס הכללי (9.3.1998)). נוכח העובדה שהמבקש 1 הינו בעל מניות עיקרי במבקשת 2, גם אין בשוני בזהות הנתבעים בהליכים השונים כדי לסטות מן המסקנה שלמצער קיימת השקה בין ההליכים.

5.

בנוסף, אינני סבור כי יש בעובדה שההליך המתנהל בתל אביב-יפו בוסס על עילה שטרית, כדי למנוע את ההעברה והאיחוד המבוקשים (ראו, למשל, בש"א 5915/05 גרשונוביץ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (2.1.2006): "הן התביעה הכספית והן ההתנגדות לביצוע השטר מקורם באותה עיסקה ובאותה מערכת עובדתית. בנסיבות אלה, יהיה בדיון המאוחד בתובענות כדי לייעל את ההליכים ולמנוע פסיקות סותרות"; וראו גם, בש"א 7281/06 פנחס נ' חישתיל בע"מ (21.9.2006)). ככל שיש למשיבה טענות בדין המבוססות על קיומו של שטר שניתן לה, הרי שטענות אלו שמורות לה, גם לאחר איחוד הדיון בין ההליכים. ואכן, לא אחת הורה בית משפט זה על איחוד דיון בין שני הליכים, שאחד מהם בוסס על עילה שטרית והאחר על עילה שונה (ראו, למשל, בש"א 11447/05

אקוסול פתרונות אקולוגיים ישראל בע"מ נ' פנחס פיגומים בניה 1988 בע"מ (2.1.2006)).

6.

נותרה המחלוקת בין בעלי הדין באשר למקום השיפוט שבו יאוחדו ההליכים. גם בעניין זה אני סבור כי הדין עם המבקשים. שני ההליכים נמצאים בשלבים ראשוניים ביותר. התביעה הכספית המתנהלת בבית משפט השלום בירושלים (שהוגשה במקור אל בית משפט השלום בפתח תקווה) היא המוקדמת בזמן מבחינת מועד הגשתה (ראו, בש"א 5010/12 ריסורסס בע"מ נ' "אל רועי טרייד" בע"מ (11.7.2012)). המשיבה לא העלתה טענה כי ניהול הדיון בירושלים אינו נוח לה. זאת ועוד, שלא כטענת המשיבה, עיון בהסדר הדיוני מיום 13.11.2012 שהושג בין בעלי הדין במסגרת ההליך המתנהל בתל אביב-יפו מלמד, כי המבקשת 2 לא ויתרה במסגרתו על איחוד הדיון בשני ההליכים בבית משפט השלום בירושלים, אלא רק על טענותיה בדבר היעדר סמכותו המקומית של בית משפט השלום בתל אביב-יפו. עוד יש ליתן את הדעת לכך שבפסק-הדין שניתן בגלגולה הקודם של התביעה הכספית (שהוגשה כאמור בתחילה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, ת"א 18502-06-11, מיום 2.11.2011), נקבע כי ההליך נעדר כל זיקה למחוז תל אביב-יפו. גם בשל כך, אין מקום לאיחוד הדיון במחוז זה, רק בשל כללי הסמכות המקומית הנהוגים בהליכי ההוצאה לפועל שבגינם נדון שם כעת ההליך המבוסס על העילה השטרית.

7.

הבקשה מתקבלת. הנני מורה מכוח סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין, על העברת הדיון בת"א 3631-08-12 (שלום – תל אביב-יפו) ל בית משפט השלום בירושלים, ועל איחוד הדיון שם עם ת"א 50759-01-12 (שלום – ירושלים). המשיבה תשלם למבקשים שכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ש"ח.