פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
8474/13
לפני:
כבוד הנשיא א
'
גרוניס
המבקש:
אוחיון יוסף
נ ג ד
המשיבה:
גבאי דניאל בע"מ
בקשה לאיחוד דיון
בשם המבקש:
עו"ד תמיר יחיא
בשם המשיבה:
עו"ד רונית לב-רן
החלטה
1.
לפניי בקשה לאחד את הדיון בשתי תובענות המתנהלות בין המבקש למשיבה. התובענה האחת החלה בבקשה לביצוע שטר שהגישה המשיבה. בבקשה זו התקבלה התנגדותו של המבקש וניתנה לו רשות להתגונן. ההליך מתברר בסדר דין מהיר בבית משפט השלום בנתניה. תובענה זו נפתחה בשלהי שנת 2011. התובענה השנייה הוגשה על-ידי המבקש בחודש אוקטובר 2013 לבית משפט השלום ברחובות.
2.
המבקש טוען כי ראוי לאחד בין התובענות, שכן עניינן באותה מסכת עובדתית. המבקש מודה כי היה מקום להגיש את תובענתו כתובענה שכנגד, ואולם טוען כי לא עשה כן עקב מצבה הבריאותי של רעייתו, שדרש את מלוא תשומת ליבו. המשיבה מצידה סבורה כי המסמכים שצירף המבקש אינם מבססים את הסיבות הרפואיות שבגינן טוען המבקש כי לא הגיש את תובענתו כתובענה שכנגד. כן טוענת המשיבה כי אין מקום לאחד את הדיון בשני ההליכים בשל כך שהם מצויים בשלבים דיוניים שונים.
3.
לאחר שעיינתי בטענות בעלי הדין ובמסמכים שצורפו לבקשה, החלטתי כי יש לקבל את הבקשה. שתי התובענות נוגעות לאותו סכסוך בין המבקש למשיבה, שעניינו הפסקת ביצוע עבודות בנייה שהחלה המשיבה לבצע עבור המבקש. השאלות הצריכות הכרעה בשתי התובענות משיקות במידה רבה ונוגעות לנסיבות שבהן הופסקו העבודות ולמהות ההסכמים בין בעלי הדין. בנסיבות אלה, איחוד הדיון יביא לייעול ההליכים, לחסכון במשאבים שיפוטיים ובזמנם של כל הנוגעים בדבר. בנוסף, יהיה בכך כדי למנוע הכרעות סותרות בשאלות המשותפות לשתי התביעות. לפיכך, איחוד הדיון יגשים את תכליתה של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
4.
יוער, כי יש צדק בטענה כי המבקש הגיש את הבקשה בשיהוי וכן כי היה בכוחו למנוע את עצם הצורך בהגשת הבקשה אילו היה מגיש את תובענתו כתביעה שכנגד, או כתובענה נפרדת לבית המשפט שבו כבר החלה להתנהל תובענת המשיבה. עם זאת, השיקול העיקרי לעניין איחוד הליכים הינו שיקול מערכתי, שעניינו ההשלכות של ניהול שני דיונים נפרדים באותן הסוגיות העובדתיות והמשפטיות, ובמיוחד כשמ דובר באותם בעלי דין. הימנעות מאיחוד הדיונים במקרה כזה תוביל לבזבוז משאבים שיפוטיים ולפגיעה במתדיינים אחרים הממתינים כי יגיע יומם בבית המשפט (ראו בש"א 4436/13 בן שמואל נ ' בן חיים , פיסקה 6 (28.7.2013); בש"א
7694/13 המוסד לביטוח לאומי נ '
איילון חברה לביטוח בע"מ , פיסקה 5 (3.12.2013)). מאחר שהשיקול העיקרי הינו שיקול מערכתי כאמור, לא ראיתי לתת משקל מכריע להתנהלותו של המבקש, אף שההסברים שסיפק אינם מניחים לחלוטין את הדעת.
5.
אף לא ראיתי לדחות את הבקשה עקב השלבים הדיוניים השונים שבהן מצויות התובענות (בש"א 7694/13 הנ"ל; השוו בש"א 2382/12 המוסד לביטוח לאומי נ ' קאסם , פיסקה 4 (6.4.2012)). תובענת המשיבה עומדת לפני ישיבת הוכחות ראשונה ותובענת המבקש עומדת לקראת קדם משפט, לאחר הגשת כתב ההגנה. המ דובר
בפער שאינו זניח. עם זאת, לא ראיתי לדחות בשלו את הבקשה, וזאת בהתחשב במידת החפיפה בין התובענות, שהיא רבה ביותר, ובעובדה כי ישנה זהות מלאה בין בעלי הדין בשתיהן, וכן בשים לב לעמדת המבקש, לפיה אין הוא מתנגד כי יינתנו הוראות מיוחדות להגשת תצהירי עדות ראשית תוך זמן קצר על-מנת שלא יהיה צורך לדחות למועד אחר את ישיבת ההוכחות שנקבעה כבר בתובענת המשיבה. ככל שהדבר יטיל מעמסה נוספת על המשיבה, יוכל בית משפט השלום להביא זאת בחשבון בפסיקת הוצאות.
6.
התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת. הנני מורה על העברת מקום הדיון בת"א 14091-10-13 (שלום רחובות) לבית משפט השלום בנתניה, ועל איחוד הדיון שם עם הדיון בתא"מ 9863-09-11 (שלום נתניה). בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד בטבת התשע"ד (27.12.2013).
ה נ ש י א